מאבק בתי הקפה בירושלים על בילוי שבת חילוני הוא מאבק נגד הפיכת ירושלים לבירת הכהניסטים והחרדים שמנהלים בצוותא את קמפיין ההדתה בעיר. בהתחשב בנתוני גידול האוכלוסייה שקדושת השבת בירושלים היא עבורה עניין של חיים או מוות כמעט, זהו מאבק מאסף חילוני אבוד.
אין סיכוי, כמובן, שירושלים כולה תושבת. מדובר רק באזורים המעורבים של חילונים ודתיים, מה שמגביר את הצורך בבירה ליברלית-דמוקרטית בתל אביב. אין צורך בתואר רשמי. עזר ויצמן הציע אחרי מלחמת ששת הימים שירושלים תהיה הוותיקן היהודי, וגם כאן לא צריך תואר כי זה בדיוק מה שאמור לקרות. בהנחה שכל פתרון שקשור לירושלים יכלול בִּנְאוּם האגן הקדוש, ייתכן שירושלים עשויה להיות הבירה העולמית של שלוש הדתות. יש כאן, לפחות, פוטנציאל מסחרי ותיירותי מדהים.
לכאורה, מסתמן כיום רוב לאופוזיציה בבחירות. למעשה, זהו רוב פריך. דווקא עכשיו, כשאופוזיציית השינוי אמורה להעלות הילוך ולחדד את ההבדלים בין המחנות, מנסים שם לטשטש אותם מתוך מחשבה על הימין הרך. לעניות דעתי הבלתי נחשבת, אין חיה ימנית שתחתוך שמאלה.
הדבר יחייב את מפלגות השינוי להסתער על פוטנציאל ההסדר המדיני לעומת המצב שגובה חללים בשטח ולהתיישר עם תביעת העולם להעיף את הקווים הצהובים המגוחכים שמגובים בטנקים מול אזרחים. יש טרוריסטים? הילחמו בהם, ולא בכל העולם.
התרעות פיקוד העורף