1
נתניהו, שמבין היטב את הסקרים שהוא קורא ויודע שעם מה שינפיקו לו בוחרי הליכוד ברשימה לכנסת הוא לא יוכל ללכת למכולת, עבר בן לילה הסבה מסיירת מטכ"ל לשריון ומינה עצמו לקצין שריון ראשי: הוא בועט בגסות בחברי מרכז הליכוד שמחכים לפריימריז כחכות חתנים לחופתם, בועט בחברי הכנסת מהשורה השנייה והשלישית שהיו חיילים נאמנים שלו ושל לשכתו, רומס את המפלגה הדמוקרטית והעממית הזו ומבקש לעצב את הרשימה כרצונו ולטעמו. האמת היא שיש בכך היגיון מסוים: הוא שמביא להם ניצחונות, הוא שמביא להם שלטון, ג'ובים, יוקרה ושררה. לו ולמשפחתו ולהם.
אבל ההיענות לא גדולה, בטח לא מצד מועמדיו המועדפים, שאמורים להיות שוברי שוויון. אין נהירה לחיל השריון של נתניהו. המועמדים חוששים שירמה אותם, שיהתל בהם, שישתמש ויזרוק.
האמת היא שגם אני, כאן וברשתות החברתיות, יעצתי לשריין את שר הביטחון כדי להימנע מהמבוכה בעיצומה של מלחמה, אבל בתחילת הקמפיין ולא בסופו לקראת הפריימריז. בינינו, לא האמנתי שישראל כ"ץ "הבולדוזר", המאיים, הטוען לכתר – יסכים בעצמו לשריון, אבל התיאבון, השררה, יצר השלטון והג'ובים – כל אלה גוברים על כל דבר אחר. בכל מקרה, ליל הסכינים הארוכות נשלף בליכוד עוד לפני הבחירות, ועוד צפויות לנו הפתעות עד לסגירת הרשימות, גם במפלגת השלטון.
2
הוא מסר להתמודדות משותפת עם ביטחון הפנים במגזר הערבי והיהודי, והוא מהלך שמשדר תעוזה, תקווה ואמונה שאפשר גם אחרת. מנסור עבאס צריך להיות בקואליציה הבאה לא כ"גוי של שבת" שמשלים מניין פוליטי, אלא כשותף מלא כדי שישראל תוכל להתקדם גם בתחום הזה ולהתמודד יחד מול אין-ספור אתגרים מבית ומחוץ.
3
זה היה אמור להיות הקטע שפותח את הטור, אבל גם אני כמו כולם מתפתה לתת דחיפות לפוליטי ולדחוק את החשוב לאחור. מילא אני, אבל הבעיה שזה גם בממשלה ובקבינט, וזה לא קשור למפלגה כזו או אחרת או לממשלה חדשה שתקום או לא.
המצב הגיאופוליטי והביטחוני שלנו, כמו שאומרים, "על הפנים". מי שיתרומם עם רחפן מעל לאזור, יבחין בתהליכים הבאים: בעוד ממשל טראמפ נערך לבחירות האמצע בתנאים קשים ומחפש עם יועציו דרך לסיים את המלחמה עם איראן (שתסוכם כהפסד), ובעוד ישראל נערכת לבחירות הגורליות בתולדותיה, המזרח התיכון מתעצב מחדש באופן מסוכן מאוד לישראל.
4
שמות הסופר שלה התחלפו, בעלים באו והלכו, תושבים מתו ונולדו - ורינה 40 שנה בקופה. למסיבת ההפתעה הגיעו עשרות רבות, שמחאו לה כף ואמרו לה תודה, ובמדינה כזו אני רוצה שיחיו ילדיי ונכדיי. אני זכיתי.
5
השבוע, גיוס אוגוסט. בזה אחר זה מגיעים בני ובנות המשפחות שלנו לבסיס הקליטה והמיון ומפונים לתחילת הטירונות בגולני, גבעתי, שריון, הנדסה קרבית, וכך הלאה. הם אלה שמהווים בעיניי את התשובה הציונית ההולמת ללהקות המשתמטים והעריקים ולאלו שם בירושלים שפורסים מעליהם בחקיקה "כיפות ברזל" ו"חומות מגן", כדי להכשיר את עריקותם.
והצעירים והצעירות שלנו, חילונים, דתיים ופה ושם גם חרדים, צועדים בסך בתורם ובדורם, ממש כמו אבא ואמא וסבא וסבתא והאחים הגדולים. נכנסים אל מתחת לאלונקה, מבינים את גודל השעה, את גודל האתגר ואת העובדה שזו המדינה היחידה שיש לנו, ושמי שלא יילחם על חירותה, עצמאותה וביטחונה לא יהיה ראוי לה.
התרעות פיקוד העורף