ועדת הכנסת הגדירה את שיקלי כמי שפרש מסיעתו. לאחר מאבק משפטי החליט בית המשפט המחוזי בירושלים כי שיקלי אינו בגדר פורש מסיעתו, וכך נסללה בפניו הדרך להצטרף לסיעת הליכוד בכנסת ה-25 ולזכות בתפקיד של שר. ראוי לציין כי החוק שואף עקרונית למנוע מצב שבו חבר כנסת נבחר יפעל בניגוד לעמדת סיעתו בתמורה לטובות הנאה. החוק מטיל על פורש מסיעתו שאינו מתפטר מהכנסת סמוך למועד הפרישה שורת סנקציות. החשובה שבהן היא האיסור להצטרף בבחירות הבאות לאף אחת מהסיעות שהיו בכנסת בתקופת כהונתו.
מסיבה זו נוצר סעיף מפלט לחוק הכנסת. הוא מאפשר לכמה מפלגות להגיש רשימה משותפת לוועדת הבחירות המרכזית בלי לפגוע בעצמאותן. מפלגות אלה יכולות להתפצל לאחר הבחירות לסיעות נפרדות על פי משקלן ברשימה המשותפת. התנאי הוא שהרשימה המשותפת הגישה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית נוסח של הסכם המפרט מהי ההשתייכות המפלגתית של המועמדים באותה רשימה. מפלגה שאין לה ביטחון מוחלט כי תעבור את אחוז החסימה מסתכנת בכך שאם לא תצטרף לרשימה חזקה היא עלולה להוביל לאובדן קולות ולפגוע ממשית בגוש שאליו היא שייכת, כפי שאירע במקרה של אי-האיחוד בין רשימות העבודה ומרצ.
בבחירות הבאות יתמודדו רשימות חדשות, כבדות משקל, שהפוליטיקה בישראל זקוקה להן למען רענון פני הכנסת. רשימות חדשות אלה יגייסו מועמדים ללא בחירות פנימיות. כמה ממועמדים אלה כבר מתבטאים בתקשורת ברוב חשיבות, וניתן להתרשם כי הם מפריזים מאוד בתרומתם האלקטורלית. על מנהיגי המפלגות החדשות להבטיח מניעת חידושה של תופעת הכלנתריזם – מכירת המנדט תמורת טובות הנאה אישיות. עליהם למצוא דרך משפטית נבונה שעל פיה לא יוכל חבר הכנסת הנבחר לפרוש מסיעתו ולשבש את ההכרעה הדמוקרטית.
מי שיעמוד בראשות המפלגה הגדולה ביותר מתוך גוש האופוזיציה הוא זה שצריך להיות מועמד האופוזיציה לראשות הממשלה. המבחן היחיד הוא ההכרעה הדמוקרטית.
התרעות פיקוד העורף