איך ייתכן שיהודים חובשי כיפה וציצית מתנהגים כאותם פורעים שהתנכלו לאבותיהם־אבותינו? והנורא מכל, שלא קם בקרבם צדיק שיזעק: “עצרו! זו אינה דרכנו ואינה תורתנו. אנחנו לא שורפים שדות ובתים, לא תוקפים ולא עוקרים חפים מפשע מבתיהם”.
ההשתקה הזו, נרמול הפשעים הללו לאורך זמן, הם פשע שלא יימחל, והוא ייחרת כאות קין על מצחו של העם היהודי.
אנחנו מלינים כשפוגעים ביהודים, במוסדותיהם ובבתי כנסת במקומות שונים על פני הגלובוס, בזמן שכאן, במדינת היהודים, פועלים פורעים־טרוריסטים יהודים מתוך הקבוצה בעלת שם החיבה הנחמד, “נערי הגבעות”, כשעיניהם של אלה שאמורים לעצור את הפשע נעצמות?