3.3 מיליון אירו ו-40 מתקני אחסון: הרשת הרוסית שמביכה את אוסטריה

רשת בינלאומית שפעלה דרך חברה בווינה הבריחה לרוסיה ציוד דו־שימושי בשווי לפחות 3.3 מיליון אירו. מנהל החברה, אזרח בלארוסי בן 28, נעצר והרשויות החרימו כ-40 אמצעי אחסון ושרתים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
ולדימיר פוטין
ולדימיר פוטין | צילום: Sputnik/Gavriil Grigorov/Pool via REUTERS
5
גלריה

סוכנות הביון והביטחון הלאומי של אוסטריה (DSN) חשפה השבוע רשת בינלאומית אשר עוקפת ביעילות את הסנקציות של האיחוד האירופי שהוטלו על קרמלין על מנת לספק את טילי שיוט ואת מטוסי קרב רוסיים ממגוון לקוחות בעולם. במקום להפיץ מערכות נשק מוגמרות כגון מטוסי קרב וטילי שיוט באופן חצוף וגלוי, הרשת התמקדה בהברחת טכנולוגיה דו-שימושית, חלקיקים וציוד תעשייתי מתקדם, דרך חברת קש בוינה, לרוסיה.

הציוד, שכלל בין היתר מחרטות CNC ומכשור מדויק לעיבוד מתכת, בסופו של תהליך הייצור, שימש בתור בסיס לייצור מנועים עבור טילי שיוט ומטוסי קרב ברוסיה. על מנת להסוות את תהליך ההעברה, הרשת התבססה, כאמור, על חברות קש ועל הצהרות של לקוחות פיקטיביים שהתקבלו בשורת מדינות, כגון טורקיה, איחוד האמירויות, הונג קונג, בלארוס, קירגיזסטן, דרום קוריאה, פולין וליטא.

ולדימיר פוטין
ולדימיר פוטין | צילום: רויטרס

בעקבות חשיפת הפרשה נעצר מנהל החברה בוינה: מדובר באזרח בלארוסי בן 28. על פי הדיווחים, הרשת החלה את את פעילותה מאז 2022 והיא הצליחה להבריח ציוד תעשייתי בשווי מוערך של לפחות 3.3 מיליון אירו לטובת תעשיית הנשק הרוסית. החוקרים האוסטריים החרימו כ-40 מתקני אחסון נתונים (data storage devices), כולל כוננים קשיחים, שרתים, אמצעי אחסון מוצפנים ויומני עסקאות.

המשמעות טמונה פחות בערך הכספי ויותר במה שהחקירה מגלה על תחכום אכיפת הסנקציות. בעולם שלנו, ייצור נשק מתקדם תלוי בשרשראות אספקה ​​בינלאומיות מורכבות. מכונות אשר מבוססות דיוק, תוכנה תעשייתית, מתכות ייחודיות ורכיבים אלקטרוניים עשויים להיות מיוצרים במרחק של אלפי קילומטרים מהמפעלים, שם הם משולבים בסופו של דבר במערכות צבאיות ובמוצרים סופיים.

חסימת היצוא בגבול היא לפיכך רק החלק הראשון של המשימה. הרשויות שבאמת מעוניינות למנוע מעבר של טכנולוגיות מסוג זה חייבות להבין לאן הן מובילות בסופו של דבר היכן עובר הגבול בינן לבין עסקאות מסחריות לגיטימיות. הציוד סופק לחברות המסופחות לתאגיד התעשייה הממלכתי הרוסי רוסטק (Rostec) שזהו יעד לא לגיטימי בעליל בגלל הסנקציות, אך עד שהפריטים האלה הגיעו לרוסטק הן היו חלק מהמסחר רגיל ולגיטימי לגמרי בשוק חופשי.

ולדימיר פוטין
ולדימיר פוטין | צילום: Pavel Bednyakov/Pool via REUTERS

ערוצי הברחה האלה ממחישים כי אין להמעיט בסוגיית אכיפת הסנקציות על מנת לגרום לרוסיה לעצור את המלחמה. יש להבין שמדובר באתגר בינלאומי מורכב, אשר מקיף שרשראות אספקה, מערכות פיננסיות, לוגיסטיקה, מנגנוני מכס ומדיניות רגולטורית במספר רב של מדינות הנמצאות בדרך. רוסטק (Rostec), מייצר, בין היתר, את מערכות ההגנה האווירית מסוג "פנציר" (Pantsir), טילי השיוט Kh-101 וטילים בליסטיים מסוג איסקנדר, המשמש בתקיפות קטלניות חוזרות ונשנות נגד אזרחים אוקראינים.

אוסטריה שומרת על נייטרליות צבאית, היא אינה חברה בנאט"ו ואינה מספקת אמל"ח קטלני לאוקראינה והיא מיישרת קו לחלוטין עם המדיניות והסנקציות הכלכליות של האיחוד האירופי. בתגובה לאימוץ משטר הסנקציות על ידי אוסטריה, הקרמלין צירף אותה באופן רשמי לרשימת "המדינות הבלתי ידידותיות".

הממשל האוסטרי נקט לא פעם בצעדי גירוש נגד סגל דיפלומטי רוסי בוינה, בעקבות קבלת הסימנים המעידים על לכך שפלטפורמות דיפלומטיות שימשו מעטפת לפעילות מודיעינית ופגיעה בביטחון המדינה. אוסטריה הייתה מחלוצות המערב שחתמו על הסכמי יבוא גז טבעי מברית המועצות כבר בשנת 1968.

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר
קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר | צילום: רויטרס

עד לשנת 2022, למעלה מ-80% מצריכת הגז במדינה התבססה על נפט וגז רוסי שסופקו דרך חברת OMV. בשנים האחרונות חלה הידרדרות ניכרת ביחסים, בעקבות חשיפתן של רשתות עקיפת סנקציות ופרשיות ריגול שפעלו על אדמת אוסטריה. חשיפת תשתיות ההברחה הפועלות מוינה, אשר הבריחו טכנולוגיה וציוד תעשייתי למגזר הביטחוני הרוסי דרך חברות קש, העצימה את הלחץ המדיני והפנימי על אוסטריה.

התפתחויות אלו מחייבות אותה להיאבק בדימויה הציבורי והגיאופוליטי כ"חוליה החלשה" במנגנון האכיפה האירופי. על רקע פרצות רגולטוריות שהפכו את אוסטריה לפלטפורמה נוחה לריגול זר נגד רשויות וארגונים בינלאומיים, קידמה המדינה רפורמות חקיקתיות בקוד הפלילי שלה, אשר היו מכוונות להחמרה ניכרת במשטר הטלת סנקציות על פעילות מודיעינית זרה בתחומה.

במילים פשוטות, אוסטריה ביצעה מהלכים משפטיים כנגד המרגלים, ובקרמלין, באופן טבעי לא אהבו את זה. השילוב בין מעמדה הניטרלי של וינה לבין ריכוז הארגונים הבינלאומיים בה, דוגמת הסבא"א והאופ"ק, הפך אותה למוקד מרכזי לריגול עולמי, שבו רוסיה שימרה לאורך עשרות שנים רשת מודיעינית ענפה ומסועפת.

מבוכה לאוסטריה. הקנצלר כריסטיאן שטוקר
מבוכה לאוסטריה. הקנצלר כריסטיאן שטוקר | צילום: רויטרס

המערכת הבנקאית באוסטריה, ובפרט תאגיד רייפייזן (RBI), עמד במרכזו של לחץ מדיני וגם בינלאומי מצד וושינגטון ובריסל. זאת על רקע נוכחותו המתמשכת ברוסיה והחסמים המורכבים המקשים על מכירת הנכסים ויציאה מלאה מהשוק הרוסי. בנק רייפייזן הבינלאומי האוסטרי (RBI), אשר נותן הלוואות בממדי ענק, דווח שוב ושוב, שהוא נכשל במכירת עסקיו הרוסיים ונטישת המדינה.

לפני כשנה, הבנק מצא קונה מקומי פוטנציאלי לחלק הרוסי, אך הרשויות הרוסיות חסמו את העסקה מחשש שהעברת הבעלות על המשקיעים המקומיים עלולה להפעיל סנקציות מערביות נגד הבנק חשוב הזה עבור מוסקבה, מכיוון שמדובר בערוץ פיננסי חיוני עבור הקרמלין.

תגיות:
רוסיה
/
נשק
/
נפט
/
אוסטריה
/
גז
/
סנקציות
/
קרמלין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף