בעוד שהתלמיד בכיתה לומד כיצד לבנות ולבחון טיעון, מחוץ לכותלי בית הספר פועלת מערכת מניפולטיבית ומתוחכמת שמבקשת לעורר בו תגובה רגשית מיידית - יצירת הזדהות עם מחנה מסוים על בסיס סמני זהות ושייכות, לעורר כעס, חרדה או סלידה כלפי המחנה האחר ולהגדיל את הרעש בתוך תיבת התהודה.
אם נרצה בכך ואם לאו, שיאה של מערכת הבחירות יחדור לבית הספר. תפקידו של המחנך הופך למשמעותי ומורכב מאי פעם: ללמד את התלמידים כיצד לנווט בתוך מציאות סוערת וסבוכה שבה גורמים רבים כל כך מנסים לפעול על מוחם. בית הספר חייב לשמש כחממה שמעניקה לתלמידים כישורים להטיל ספק, לבדוק, לשאול שאלות, לזהות מניפולציות, ובעיקר ללמוד כיצד לחלוק בחריפות מבלי להפוך את מי שחושב אחרת לאויב.
מערכת חינוך אינה נמדדת ביכולתה לגדל תלמידים שחושבים אותו הדבר, אלא ביכולת לגדל צעירים שאינם חוששים להחזיק בעמדה, אך גם אינם חוששים לבחון אותה, ושיודעים להתווכח מבלי לבטל את דעותיו של האחר. הבחירות יסתיימו בתוך יום אחד, אבל השפה, ההרגלים ודפוסי החשיבה שנקנה לתלמידים יישארו איתם שנים רבות אחרי. המבחן החינוכי האמיתי אינו בסוג הפתק שהם ישלשו בקלפי בבוא היום, אלא מה יכיל התרמיל הערכי של הבוגרים בסיום התיכון.