"כלום זוהי דמוקרטיה, שאיש אחד, או אחד עשר, או חמישה עשר אנשים הקרויים 'מיניסטרים', ישללו מאת העם את זכויותיו האלמנטריות ויניעו את ה'רוב שלהם' בבית הנבחרים לקבל 'חוק', שעל פיו כל חייל או שוטר רשאי לאסור ולכלוא כל אדם שיהיה חשוד בעיניו... כלום אין זו דמוקרטיה מזויפת, שתוכנה הממשי עריצות?".
זוהי התורה כולה, ועליה גם הבחירות הגורליות הקרובות: האם ישראל תישאר דמוקרטיה, או שמא ההפיכה המשטרית שחוללו כאן נתניהו, לוין ושותפיהם תושלם לגמרי, ונהפוך לדיקטטורה על מלא. מלבד טבח 7 באוקטובר, שהוא לבדו מצדיק את החלפתה של קואליציית הדמים, השיסוי, הפילוג והשקרים, זו השאלה המרכזית שצריכים לשאול אזרחי ישראל בבואם אל הקלפי.
למרבה הצער הגענו שוב, כפי שקרה בעבר, למצב שבו יש מי שמנסה להשתמש בדמוקרטיה עצמה כדי להחריבה, אלא שהפעם מדובר ברודנות מוסווית, רודנות בחסות החוק, רודנות מתעתעת. רק השבוע הכריזו בליכוד כי בכוונתם להשלים את "הרפורמה", ובכלל זה את החלפת מרבית שופטי העליון, החלפה שמשמעותה היא מינוי שופטים מטעם, מה שיהיה המסמר האחרון בארונה של הדמוקרטיה הישראלית.
רבים בציבור עדיין לא הפנימו את הסכנה האורבת לפתחם, את הסכנה לאובדן חירותם, משום שמדובר ברודנות המתחפשת לדמוקרטיה, והיא אינה נזקקת לטנקים ברחובות ולמעצרים המוניים. די לה אם תרסק את המוסדות הדמוקרטיים ואת בית המשפט העליון כדי לשלוט ללא מצרים, כדי להפוך רוב פרלמנטרי נבחר לעריצות. ולכן, הבחירות בישראל הפעם יהיו בסימן להיות או להיות דמוקרטיה.
אין הכוונה לכך שכל מפלגות הגוש או מרביתן יתאחדו. דרושה אמירה ברורה ונחרצת, לפיה כל מפלגות השינוי תומכות באיזנקוט. האיש שהיו שטענו כי הוא נטול כריזמה הפך למי שמקרין מנהיגות ישרה, נחושה ואמינה, והוא בעל כוח משיכה רב, לא רק בקרב מצביעי המרכז אלא גם בקרב הימין הליברלי, ובפריפריה. בעוד איזנקוט הוא ישר, נתניהו הוא עקום, ואם גוש השינוי מעוניין באמת להביס את נתניהו ולשמור על הדמוקרטיה, עליו להתאחד סביב מנהיגותו של איזנקוט.