לבנט יש עוד תוכניות ודרישות ממערכת הביטחון גם לגבי איו"ש, לבנון וסוריה. בימים הקרובים עד הבחירות יוצגו עוד תוכניות ביטחוניות ומדיניות מצד מפלגות ומועמדים השונים.
הבעיה הגדולה של ישראל היא לא ביכולות הצבאיות, אלא בקיפאון המדיני. ישראל היא לא מדינה שמובילה מהלכים מדיניים, היא נגררת אחריהם. השיתוק הפוליטי הוביל את ישראל למצב שבו מי שמנהל את המשא ומתן בעזה הם הקטארים וטורקיה. ישראל חייבת לקרב לעצמה את מצרים, ירדן, ערב הסעודית ומדינות נוספות במפרץ. רק בדרך זאת ניתן לבנות מהלכים לסילוק שלטון חמאס.
כמובן שישראל חייבת להמשיך בחיסול כל מי שהשתתף בטבח שבעה באוקטובר. אבל זה לא עומד בסתירה לחובה לפעול במקביל בזירה המדינית. ישראל חייבת להוביל את חיזוק ממשלת לבנון - צבאית, כלכלית ושלטונית - ויש לעשות זאת בעזרת ערב הסעודית וצרפת. לשתי המדינות הללו יש אינטרס בלבנון, שאינו מנוגד לאינטרס הישראלי.
בסוריה ישראל חייבת לפעול לא רק בדרך הצבאית, אלא גם בערוץ מדיני. רק כך ישראל תוכל לעצב, בעזרת ובזכות ההישגים הצבאים שלה - מזרח תיכון חדש. השאלה הגדולה היא מי מהפוליטיקאים שמתמודדים על הנהגת המדינה יבנה את התוכנית המדינית הרב זירתית אחרי הבחירות.