מהו היתרון של הסטארטאפ הישראלי? דקארט הפחיתה את עלות האימון של המודלים באמצעות עזרה לשבבי זיכרון לעבד ביעילות, מה שיכול להביא לביקוש גדול יותר לשירותיה של אנת'רופיק, שאינה נוהגת לבצע הרבה רכישות ומרבית יכולותיה נבנו מפיתוחים שלה עצמה. דקארט מתמקדת גם בווידאו גנרטיבי תוך שימוש במה שמכונה "מודלי עולם", המסוגלים לשנות הזנות וידאו חי באופן מיידי, עבודה המעידה על כישרון תשתיתי באיכות גבוהה.
הסטארט־אפ של דקארט הוקם בשנת 2023 והשקיעו בו חברות הון סיכון רבות המתמחות בשוק ההייטק הישראלי ובסטארט־אפ, כגון סקויה, בנצ'מרק וזאב ונצ'רס. אם הרכישה תצא לפועל, היא תתרחש לאחר שבחצי הראשון של 2026 חל כבר גידול של 50% בהיקף גיוס ההון בהייטק הישראלי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הרכישה שבדרך מוכיחה כי ההייטק הישראלי חי, בועט ומצליח גם בתחום הבינה המלאכותית, ממנו חששו כי דווקא הוא יפגע בתעשייה, בעיקר בחברות בתחום התוכנה המורחבת, מה שאכן גרם לצניחה חדה בשוויין של חברות ישראליות בתחום הנסחרות בארה"ב.
2. פריחת חברות השירותים הביאה לעלייה בייצוא שירותי ענפי ההייטק, נתון שאינו כולל חברות הזנק, בשיעור של 14.3% בשנה שעד חודש מאי להיקף של 67.11 מיליארד דולר. בשנת 2023, השנה האחרונה לפני המלחמה, ייצוא שירותי ההייטק הסתכם ב־55.53 מיליארד דולר. זהו הישג אדיר למשק הישראלי, שלמרות המלחמה ייצוא שירותי ההייטק ממשיך לדהור ומהווה 68% מכלל ייצוא השירותים של המשק הישראלי, לעומת 65.4% בשנת 2023.
מי שמרוצה מהצלחת ההייטק היא גם קופת המדינה, שמממנת את הוצאות הביטחון העולות. עלות המלחמה הגיעה ל־450 מיליארד שקל, שמצטרפים לתמיכת הממשלה בקבוצות אוכלוסייה שאינן תורמות למשק - לא בגיוס לצבא, לא בהיקף העבודה של הגברים ולא בהשקעה בפוטנציאל המשק הישראלי (שהרי "לימודי ליבה" אינם מקובלים על כל פלגי החרדים).
כ־35% מכלל גביית מס הכנסה משכר מקורו בעובדות ועובדי ההייטק הישראלי. כלל הכנסות המדינה מענף ההייטק - מס הכנסה על העובדים, מס חברות, מס על אופציות ומניות - מגיע ל־25% מכלל הכנסות המדינה שמקורן במגזר העסקי, כך על פי רשות החדשנות. בגביית הביטוח הלאומי חלקם של ההייטקיסטים הוא 20% מכלל הגבייה.
גם העתיד בהייטק מבטיח: ההשקעה בענפי ICT, ציוד ענפי הטכנולוגיה, המידע והתקשורת, עלתה ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 23.5% - עלייה של 5.45% ביחס לרבע הראשון של השנה. ענפי ה־ICT כוללים את כלל הפעילויות הכלכליות של איסוף, עיבוד, אחסון, שידור והגנה על מידע באמצעים אלקטרוניים ודיגיטליים. לפי הלמ"ס, התחום מתחלק בעיקר לשירותי מחשוב ותוכנה, תשתיות תקשורת וייצור רכיבים אלקטרוניים.
התוצאות של גביית המיסים בשטח בולטות גם בימים אלה. סך כל גביית המיסים במשק בשבעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל־562.5 מיליארד שקל - עלייה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כך על פי נתוני החשב הכללי באוצר שפורסמו בשבוע שעבר. מתוך האמור הייתה עלייה בגביית מיסים ישירים בשיעור של 17.7% (!) ל־325.2 מיליארד שקל. מיסים עקיפים, כגון מע"מ - עלייה של 9.8% ל־225.7 מיליארד שקל.
מובן שאין לייחס את כל העלייה בגביית מיסים לענף ההייטק, אלא גם לגורמים נוספים במשק, בהם העלייה בשכר הריאלי, קבוצות נוספות של שכירים הנגררות למדרגות מס הכנסה גבוהות שבהן שיעור המיסוי גבוה יותר ועוד. סיבה נוספת לעלייה בגבייה היא הצלחה אדירה של פרויקט "חשבונית ישראל", המאלץ עוד ועוד מוציאי חשבוניות מס לדווח אמת, אחרת לא תהיה "הקצאה" של מספר רנדומלי עבור החשבונית, כך שיוכלו לנכות תשומות כחוק.
עם נתונים כל כך חזקים, מה הפלא כי הגירעון התקציבי בשנה שעד יולי היה 3.3% מהתוצר בלבד זה החודש השני ברציפות, כשיעד הגירעון לכל השנה הוא 4.9% - רחוק כרגע מקו מגמת גביית המיסים. מנגד, הוצאות הממשלה יעלו ברבע האחרון בשל תקציב ניהול הבחירות ותוספת לתקציב הביטחון. מתחילת השנה הגירעון התקציבי עומד על 11.5 מיליארד שקל, לעומת 37.2 מיליארד בשבעת החודשים הראשונים של 2024. הגירעון במדינות ה־OECD עומד על 4.6%, ובגוש היורו - 2.9%.
3. פריחת המשק המחודשת לאחר ההפסקה של הרבעון הראשון של השנה בשל המלחמה מביאה לשיפור אדיר בתחום התעסוקה. בחודש יוני השנה שיעור המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל־61.9%, בקרב הגברים 64.8% ובקרב הנשים 59.1%. שיעור האבטלה בקרב הגברים ירד ל־3% ובקרב נשים 2.7%.
בחודש יוני עלה שיעור העובדים במשרה מלאה ל-72.8% - וחלה ירידה במספר העובדים במשרות חלקיות. שיעור המשתתפים בכוח העבודה בישראל עדיין מתרכז בעיקר בתל אביב (66.3%) והמרכז (67%), בעוד בירושלים שיעור ההשתתפות נמוך יותר, 52.9%. שיעור התעסוקה בתל אביב עומד כעת על 64.5%, במרכז 65.3% ובירושלים 50.8%.
פריחת המשק באה לידי ביטוי גם בעלייה דרמטית בפתיחת תיקי עוסקי מע"מ וירידה חריפה בסגירת תיקי מע"מ בשנת 2025. על פי הלמ"ס, בחצי השני של שנת 2025 חלה עלייה של 13.8% בפתיחת תיקי עסקים לעומת החצי השני של 2024 וירידה של 8.1% בסגירת עסקים על פי הדיווח למע"מ. בענפי ההייטק הייתה בחצי השני של שנת 2025 עלייה של 14% בפתיחת עסקים על פי הדיווח למע"מ, ובהמשך עלייה של 12.2% בפתיחת תיקי מע"מ, במקביל לירידה בסגירת תיקי מע"מ בענף ההייטק בשיעור של 5% ובהמשך לירידה של 25.6% בסגירת תיקי מע"מ בהייטק בין התקופות, בהתאמה.
חוזקה זו בולטת מול הפעילות בנדל"ן, שם נרשמה עלייה של 1.4% בלבד במספר תיקי מע"מ לאחר עלייה של 12.2% וירידה בסגירה של 4.7% לאחר 2%, בהתאמה. עם שיעורי אבטלה כה נמוכים ועלייה בשכר, גם ענף המסעדנות יצא נשכר, ובחצי השני של 2025 נפתחו תיקי מע"מ רבים בענף האירוח והאוכל, עם עלייה של 5.4% לעומת החצי השני של 2024.
4. את הפריחה הכלכלית אפשר לראות ללא נתונים מייגעים גם בעין: מספר כלי הרכב החדשים בכבישים אדיר, הרבה מהם חשמליים או לפחות היברידיים או היברידיים נטענים (פלאג־אין), הזוחלים בפקקים העצומים יומם ולילה מסביב לשעון (אבל גם מביאים לירידה במספר תאונות הדרכים עם נפגעים בשיעור חודשי ממוצע של 1.8% מאפריל 2025 ועד יוני השנה).
מי שחוגג את מבול העלייה ברמת החיים הן חברות כרטיסי האשראי, שלא מפסיקות "לנדנד" לציבור לקחת מהן אשראי בריבית נשך, לבזבז ולצרוך היום על חשבון המחר. בחצי הראשון של השנה הייתה עלייה בשיעור של 9.5% בהוצאות באמצעות כרטיסי אשראי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, במזון ומשקאות עלייה של 8%, ברכישת מוצרי תעשייה כגון הלבשה, הנעלה, מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וריהוט - עלייה בשיעור של 17.1%. הקצב השנתי ברבע השני של השנה בכלל הרכישות והשימוש בכרטיסי האשראי היה בשיעור שנתי של 5.7%.
לא רק על שירותי ההייטק והצריכה האדירה של משקי הבית נשען המשק, אלא גם על פעילות ייצוא הסחורות מנמלי ישראל (למעט אילת) ודרך האוויר. בחודשים מאי־יולי ייצוא הסחורות עלה בשיעור שנתי של 14.8%, לאחר עלייה בשיעור שנתי של 9.8% בשלושת החודשים קודם לכן. היבוא עלה בשיעור שנתי של 0.8% לאחר ירידה של 2.5%, בהתאמה.
ייצוא טכנולוגיה מעורבת עילית עלה ב־12% לאחר 11%, בהתאמה. על הפוטנציאל לעתיד אפשר ללמוד מהעלייה ביבוא חומרי גלם בשיעור שנתי של 8% בהמשך לעלייה של 3%. במוצרי השקעה עלייה בשיעור שנתי של 7% בחודשים מאי־יולי בהמשך לירידה של כ־6%. ייצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, שם מסתתר ייצוא מוצרי הייטק מוחשיים, מהווה 43% מכלל ייצוא הסחורות, והוא עלה בשיעור שנתי של 26% בהמשך לעלייה של 19% בשלושת החודשים קודם לכן. מי היה מאמין לביצועי המשק הללו לאחר החרדה והבעתה לאחר הטבח באותו יום ארור? מי?
התרעות פיקוד העורף