אבל למרות ניסיון הטשטוש וטיוח המציאות, קיים הבדל אחד תהומי בין תפיסת הביטחון שלהם לזו שהוביל נתניהו. גם אם ייקח ציבור שומעיהם את דבריהם מתוך אמונה מוחלטת שהמילים שיוצאות מפיהם לא נאמרות משיקולי בחירות, אלא כמשנה ביטחונית סדורה וכנה, שאותה הם מתכוונים להוציא לפועל מיד לאחר שיקבלו לידיהם את הגה השלטון, ולו רק לצורך תרגיל מחשבתי או הלצה היתולית - ישנו קו מפריד ברור אחד בינם לבין נתניהו.
אותו קו מפריד הוא אולי החוצץ המשמעותי ביותר המפריד היום בין ימין לשמאל בתחום הביטחוני, בימים שבהם יועצים אסטרטגיים, קמפיינרים ופרשנים בכירים מנסים לעמעם ולהעלים בכל כוחם כאילו לא קיים כלל.
ראש הממשלה, יחד עם שר הביטחון וראשי מערכת הביטחון הסבורים כמוהם, הובילו מדיניות, לא בדיבורים אלא בפועל, של כיבוש והפרדה פיזית בין ישראל לאויביה. בעזה, בלבנון ובסוריה. בכל אחת משכנות אלה נגסה ישראל, בהוראת הדרג המדיני, בשטחים נרחבים, המפרידים במרחק של קילומטרים רבים בין מיקומו של האויב לאחרוני התושבים היהודים ביישובים צמודי הגדר. באמצע - ריק מוחלט. לא רק שמחבלים אין שם, אלא בני אדם בכלל. לא מבנה עומד ולא אוהל ארעי.
איש ממציגי תפיסות הביטחון ממפלגות האופוזיציה לא דיבר על שטחים כבושים אלה כמרכיב כלשהו בתוכניותיו העתידיות. נראה שלדעתם אין בהם צורך להחזקה לאורך זמן, ודאי שלא לצמיתות. הם אולי ינסו להשיג תמורת שחרורם כמה שיותר - התחייבויות, הסכמים ואמצעי ביטחון אחרים, אבל השורה התחתונה אותה שורה: שטחים אלו ישוחררו. במוקדם או במאוחר. בעוד אצל מפלגות הקואליציה, כלומר הימין, שטח שנתפס פשוט לא ישוחרר בעד שום הון שבעולם - פוליטי, ביטחוני או בינלאומי.
כעת, כשקו ההפרדה החוצה את תפיסות הביטחון של כל צד ברור לכל, כל אחד יעשה את השיקול לאיזו תפיסה ביטחונית הוא מאמין ויבחר באיזה צד הוא. כי האמת הפשוטה היא שכן יש ימין ושמאל, וכל השאר הוא טחינת מוח ותעמולה ריקה.
הרווח הכפול של ביבי
קשה להאמין להכחשות מקורביו שלא עלתה במוחו של נתניהו המחשבה לבטל את הבחירות הפנימיות וללכת לוועדה מסדרת. מחשבה כזאת, בזמן מסוים, ככל הנראה עלתה גם עלתה. בסוף הרוויח פעמיים: גם שמר על הדמוקרטיה בליכוד למרות הסיכון שהיה כרוך בכך, וגם קיבל רשימה כמעט מושלמת, ובוודאי כזו שהוא יכול להציג בגאווה לציבור וגם לעבוד איתה בהמשך.
בצר להם, גדש מלל הפרשנות המצאה חדשה, ולפיה על הליכוד השתלטו החרדים. מפקדי המונים, אנשי גור, עסקנים מתנגדי גיוס ומשתמטים שרוצים לוודא שהפטור מגיוס יישמר לנצח, במספרים דמיוניים. כך תיארו את המצב במפלגת השלטון, כשהמסר בין השורות ובתוכן ברור: הליכוד והחרדים זה היינו הך. איש מנבחרי הליכוד לא יעז להרים ידו עליהם, כשהוא יודע שהוא תלוי בקבוצות הלחץ החדשות שיצרו, פן יבולע לו בבחירות הבאות. מה שמעיד על צייתנות מוחלטת לגחמות החרדים והגשמת כל מאווייהם בנושא גיוס או תקציבים בקדנציה הבאה, אם הליכוד תהיה בשלטון.
בקומה אפס, ממש מתחת לאתר ההצבעה בבנייני האומה, שכרו אנשי הדיל החרדי הגדול בליכוד, דיל רוזנבוים, אולם מיוחד. רק מורשי כניסה הותרו לבוא בשעריו. עשרות פעילים, חרדים כולם, ישבו בו במשך כל שעות ההצבעה, חוברות גדולות עם מאות שמות מולם, מכשירי טלפון ומסופי מחשב, שנועדו לוודא שכל מי שמופיע ברשימותיהם יבוא לקלפי להוציא לפועל את הדיל שאותו רקחו עם כמה מראשי הקבוצות והמועמדים האחרים כדי למקסם את השפעתם על הרשימה.
נגמר להם הסוס
בעוד קמפיין הליכוד לא ממש התחיל, נראה שבצד השני מתחילה תחושת מיצוי. מסרים עבשים ומשעממים. חוזרים על עצמם. עוד פעם החרדים, עוד פעם יד ביטחונית קשה, ניסיון פתטי לעקוף את ראש הממשלה מימין.
מפלגות האמצע, שהיו תקוות השמאל לגניבת הדעת והשתלטות על השלטון, לא הולכות לשום מקום, מדשדשות. כל אחד נראה כמו צל חיוור של עצמו. רוצה לחדד מסרים, לתת בראש עם איזו אמירה משמעותית, אג'נדה מתפרצת. אבל אז נזכר שיאבד את מיקומו כ"מפלגת אמצע".
מאחוריו של בנט של אישים שלא דרכו מעולם בכנסת, לא יודעים עבודה פרלמנטרית מהי, בטח שלא ניהול משרד ממשלתי, ואותם הוא ממשיך לצרף, כמעט מדי יום, כאילו עומדים לרשותו 30 כיסאות במליאת הכנסת שעליהם יוכל להושיב אותם. 90% מהם יוכל בנט להכניס למשכן מקסימום דרך קשרים באגף הביקורים לסיור מודרך או לצפייה דרך הזכוכית בדיוני המליאה.
שלא לדבר על חברי יש עתיד, שכל הצטרפות כזאת מחסירה עוד פעימה מליבם המרוט ממילא, שכן היא באה באופן ישיר על חשבונם במסגרת הסכם מיזוג המפלגות שקובע את הרכב הרשימה המשותפת, שאותו איש מהם לא זכה לראות, ועל פי השמועות מעניק יתרון ביחס של 40:60 ברשימה לאנשי בנט.
אף שגורלם הפוליטי תלוי בהצלחת המפלגה בבחירות, איש מהם - חברי יש עתיד, ח"כים מכהנים - לא שותף ולו במעט לנעשה בקמפיין, והם מסתובבים חסרי מעש, מנותקים ממוקדי קבלת ההחלטות, באולפני הטלוויזיה. הם מודרים לגמרי מהחלטותיו של הבוס החדש, שנטל את המושכות באופן בלעדי ומנווט את הספינה בכוחות עצמו, בשלב הזה בעיקר כדי להימנע בשארית כוחותיו משקיעתה במצולות.
התרעות פיקוד העורף