למי שזוכר, שנה אחרי הפרסום הפיקטיבי על פיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה, קרוב למחצית מהאמריקאים הצעירים עדיין האמינו שישראל אחראית להפצצה ולא הג'יהאד האסלאמי. זאת למרות התיקונים בכל אמצעי התקשורת המרכזיים וההתנצלות החריגה בעניין שפורסמה בזמנו ב"ניו יורק טיימס".
המוח האנושי הוא איבר מוזר, שמשלים לעצמו אינפורמציה חסרה - מה שעוזר להתמצא במרחב במהירות, אבל גם חושף אותו ללא מעט הונאה. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, גם ההונאה מתפתחת, והנה אנחנו חווים את מערכת הבחירות הראשונה שלנו עם הצ'ט ג'יפיטי לסוגיו. בתוך כאוס הדיס-אינפורמציה שאנחנו חווים, האם מישהו מסביר לישראלי הממוצע, המבולבל והמותש איך להתנהל בחוכמה, בלי להתל בו כי זה משרת אותו אישית בדרך כלשהי?
את החוק שדורש מגורמים פוליטיים להטביע סימון מיוחד על כל תוכן שמיוצר בבינה מלאכותית לא הכנסת יזמה, אלא ועדת הבחירות המרכזית. הפוליטיקאים, מבחינתם, לא ששים לייצר חוקים שיגבילו להם את התעמולה, ומרבית החוקים בנושא שייכים למאה הקודמת וכבר לא רלוונטיים למה שקורה סביבנו.
האם מישהו, למשל, יוציא את השימוש הפוליטי בבוטים מחוץ לחוק? למה בעצם מותר להשתמש בפרופילים פיקטיביים כדי לייצר מצג שווא של אהדה או ויראליות? אם זה לא מספיק - אז התעמולה הבלתי מוגבלת שחודרת אלינו בערמומיות מכל מקום ממומנת ברובה מכספי ציבור. כלומר, זה לא סתם שעובדים עלינו, אלא עושים את זה על חשבוננו.
אז איך מגיעים למצב שבו קואליציה ששולטת בכנסת לא תנצל את הרוב הזמני שלה כדי להעביר חקיקה שלכאורה מגבילה תעמולה לטובת הציבור, אבל בעצם מגבילה אותה רק באופן שייטיב איתה בבחירות הבאות? התשובה היא שמהלך כזה יכול לקרות רק בממשלה רחבה. לא בממשלות צרות שינצלו את הרוב שלהן בכנסת כדי להשיג יתרון על המחנה היריב.
נטפלו לטרופר
הישראלי הממוצע, אם כן, מותקף מכל עבר. המון פוליטיקאים ישנים וחדשים נלחמים על ליבו. הבעיה היא שחלק גדול מהמלחמה על ליבו מתבטא בניסיונות להתל בו.
מ"הארץ", דרך "סרוגים" ועד "ישראל היום", כלי התקשורת מלאו בכותרות על כך שטרופר "נכנע ללחץ", "התקפל", ו"התחייב לא לשבת תחת נתניהו". לא עזר שמיד לאחר מכן יצאו סרטוני הבהרה על כך שהכוונה הייתה שמפלגתו של טרופר לא תשב בממשלת נתניהו במבנה הנוכחי שלה, שכולל את מפלגות החרדים, משום שאינן ציוניות וימנעו גיוס לכל.
אבל יריביו של טרופר ממפלגות ימין אחרות מיד קפצו על המציאה והסבירו למה הוא לא באמת רוצה אחדות. תכלס, התחייבויותיו של טרופר לא באמת השתנו. הוא יפעל כדי לקדם ממשלה ציונית רחבה בין-גושית כפי שהתחייב קודם, אבל הכותרות הישנות נותרו על כנן, ואף אחד לא ניסה לתקן את המידע.
זו רק דוגמה אחת קטנה לדרך שבה מרבית התעמולה עובדת - כלי תקשורת מעדיפים סנסציות על פני עובדות, לרוב מוּנעים ברמה כזו או אחרת מאג'נדה פוליטית בעצמם, ולצידם פוליטיקאים שמנסים בכל דרך אפשרית להדביק ליריבים שלהם דברים שמעולם לא נאמרו על ידם כדי לייצר תדמית רעה, שאולי תגרום להם עצמם להצטייר בצורה קצת פחות גרועה. מדובר במערכת שיצאה מאיזון של תחרות חיובית, והיא משתמשת בכל האמצעים הציבוריים שעומדים לרשותה כדי לשמר את עצמה.
מה זה אומר? קודם כל, שאלה בחירות הפייק הכי קשות שהיו לנו אי פעם, שבהן כלי התקשורת הם חלק מרכזי מהתעמולה, ו"הוצא מהקשרו" הוא פרקטיקה רווחת, כמו גם המצאת אייטמים בסגנון הפצ"רית. שנית, את המערכת שדורשת תיקון מסיבי נוכל לתקן רק עם ממשלה רחבה, שתוכל להגיע להסכמות מאוזנות שחוצות את המחנות הפוליטיים. ולבסוף, אל תאמינו לשום דבר שלא שמעתם מפי מתמודד מסוים. העובדה שמישהו אחר אמר עליו שהוא אמר משהו היא די חסרת משמעות.
ממציאים הבדלים
ההבדל הוא בעיקר בתעמולה - הממשלה הנוכחית מרגישה מחויבת ללוות את המהלכים בתעמולה מאוד מיליטנטית, רק כדי ליצור בידול ממפלגות אחרות, שהיו נוהגות באותה צורה, רק בלי התעמולה המיליטנטית. האם התעמולה המיליטנטית מועילה לישראל כמדינה? להפך. במצב הבינלאומי שהגענו אליו עדיף שנפעל בתקיפות, אבל נשתוק, כדי להסיר את אור הזרקור מישראל, שאיבדה תמיכה כי היא הואשמה שוב ושוב באלימות.
הרברבנות התהפכה עלינו מזמן. השבוע רץ ברשת סרטון ובו בעלים של מכון כושר אינדונזי המתעמר בישראלי צעיר ומתוק, שנכנס לשם כשהיה בטיול - בצעקות שהוא רוצח תינוקות. האנטישמיות המוסלמית, מסתבר, היא מוצר ויראלי. באמזון הוצעה למכירה חולצה שכתוב עליה "ישראל הורגת ילד בכל חצי שעה". קסם. אחרי תלונות של גולשים, החולצה האופנתית הוסרה מהאתר, אבל מסתבר שמנסים להעלות מוצרי מרצ'נדייזינג כאלה נגדנו כל הזמן.
מי שממוקד בדרך שבה ישראל מצטיירת היום בעולם, מבין עד כמה המערכת הפוליטית שלנו באופסייד. איך ננצח ככה? נדרשת מאיתנו מלחמה אמיתית כדי להחזיר לעצמנו את השם הטוב, להעמיד דברים על דיוקם ולגייס מחדש את העולם המערבי נגד הטרור. אבל אנחנו עסוקים בהמצאה של אייטמים, בהדבקת אמירות לא נכונות ליריבים פוליטיים ובאפס תשומת לב לדרך שבה ישראל צריכה להתנהל כמדינה בתוך הבלגן הזה.
איך נוכל להחזיר לעצמנו את ההתנהלות החכמה והשפויה? רק אם נצליח להקים פה ממשלה רחבה. לא כגימיק פוליטי, אלא כדרך להתקדם יחד במקום לכרסם זה בזה. האויבים נמצאים בחוץ, לא בפנים.
התרעות פיקוד העורף