מצא את ההבדלים
בשורה התחתונה לא תגלו חילוקי דעות משמעותיים בין סמוטריץ', וינטר ופייגלין. שלוש המפלגות מצדדות ברפורמה המשטרית, בטיפול "רך" בהשתמטות חרדים, תוך הבחנה בין מי שלומד בפועל לבין "שבאבניקים", ובהידברות עם ההנהגה החרדית. גם בסוגיות דת ומדינה וגם בפן המדיני, העמדות דומות ובעצם זהות. בשונה ממפלגות הצבע השחור והצבע הלבן בחלקה החרדית, השחקניות החדשות בחלקה החרד"לית-קיצונית-ימנית לא מאתגרות את המפלגה הקיימת מאף כיוון אידיאולוגי. אם כן, מה מבריח מצביעים מסמוטריץ' לווינטר ולפייגלין? נכון, העמדות זהות, אך הגוונים, הניגון והמיקום שונים.
פייגלין נתפס תמיד כדמות אנטי-ממסדית ומושך קולות של מי שנרתע מכל ממסד - כולל הממשלה הנוכחית. הוא מותח על סמוטריץ' ביקורת קלאסית של אידיאולוג על פוליטיקאי מכהן: סמוטריץ' לא סיפח את יו"ש, סמוטריץ' אינו מנהיג אלא גלגל בעגלה של נתניהו, ונתניהו אינו איש חזון. נימוקים מוכרים. וכן, יש מצביעים שקונים את הסחורה. אולי פחות ממנדט, אבל כבר דיברנו על חשיבות המסמר הקטן.
כשהתבוסה ברקע
מה שמשאיר לנתניהו שתי אפשרויות: האחת, לכפות איחוד בין סמוטריץ' לווינטר ולשריין מקומות ברשימת הליכוד למועמד מטעם כל אחד מהם. השנייה, לקלוט ברשימת הליכוד את מפלגתו של סמוטריץ' ולפנות את המגרש לווינטר. שתי הדרכים סלולות, גם אם מרובות מכשולים - ושתיהן מסכנות את נתניהו פוליטית. השאלה היא למה בכלל.
נתניהו ניהל קרב עיקש על שריונים לא כדי לשלב ברשימה כוכבים שיסגרו את הפער מול האופוזיציה - אין איש ציבור ששווה 10 מנדטים, ואם היה כזה, היה מקים מפלגה משלו במקום לעלות על ספינת הליכוד הטובעת. נתניהו דאג להקדים תרופה למכה שיחטוף בבחירות ולהבטיח כי לא יתפלגו מהסיעה שליש מחבריה.
כשאתה מפסיד, קשה להבטיח את נאמנותם של חברי הסיעה בכל מקרה. אבל אם ישריין מקומות לסמוטריץ' או לנציגי סמוטריץ' ועופר וינטר, סיעתו תצטמק אחרי הבחירות, והטרמפיסטים ילכו לדרכם. ואז מורד פוטנציאלי בשורות הליכוד יצטרך פחות אצבעות בשביל לגבש שליש. כשברקע מסתמנת תבוסה, כל מסמר מסוכן שבעתיים.
התרעות פיקוד העורף