השאלה הפותחת בחידון - כיאה למעמדו של "המושיע הלאומי" - הייתה משמעות השם איזנקוט. למרבה ההפתעה, החידונאי ב"הארץ" הצליח לבלבל את היוצרות, כאשר לא שמט את האות י' בשם, בשאלה שהציג לקוראי המדור. לשיטת הטוענים כי השם הוא ממקור מרוקאי, "אזנקוט" ולא "איזנקוט" הוא שם משפחת הרמטכ"ל. וזאת חרף היות "איזנקוט" שמן של משפחות מזרח-אירופיות שברחו למרוקו והשתקעו בה.
אבל העיקר הוא שבין מדור השאלות למדור התשובות התפוגגה כלא הייתה היו"ד ה"מגרמנת" שבין ה-א' ל- ז' בשמו של המושיע הלאומי, שהוספתה לפי "הארץ" - בכתבה משנת 2014 - הייתה פרי שגגתו ה"גואלת" של פקיד קליטת העלייה, שהוסיף בטעות מצערת לשם של העולה אזנקוט את ה-י' המשכנזת.
הדחליל הציוני
בין ההילה למציאות
ידין כרמטכ"ל היה לדמות מיתולוגית, כשהפך את צה"ל בשנות ה-50 לגוף חינוכי-חברתי, שנכנס למעברות כדי לברוא חברה איתנה המתגבשת בצה"ל, כור היתוך המעצב מילואימניקים שנכונים לתת הכל למען החברים ביחידה בחיל וגם למען האומה כולה.
לאחר סיום כהונתו כרמטכ"ל השני של צה"ל פרש ידין באבחה חדה מהעיסוק בעניינים ציבוריים והתמסר לקריירה שלו כארכיאולוג בעל שם עולמי. אבל הוא המשיך להיתפס בעיני רבים כדמות מיתולוגית של מנהיג הממתין לקריאה להנהגה, כמו שרל דה גול בכפרו קולומביי לה-דו-אגליז.
אבל למרבה האכזבה, כאשר לבסוף הוצע לידין להצטרף לזירה הפוליטית ולהיכנס לממשלה, הציפיות הרקיעו שחקים אך המציאות התגלתה כקשוחה: ידין לא הצליח לממש את התדמית הרומנטית שעמדה מאחורי שמו, התקשה להסתגל לעולמות הפוליטיקה היומיומית, ולכן נחל כישלון אחר כישלון, עד שהתפוגג ונטש בקול דממה דקה את הבמה הציבורית, כשהוא בקושי צל של ימיו הגדולים.
המתח בין ההילה המיתית לבין המציאות האפורה הציגה גיבור טרגי: אדם שהצטיין בתחומי חינוך לערכים, לוחמה באויב, הקניית מיומנויות, בניית מסגרות חברתיות, ובעיקר עיצוב זהות אחידה למסגרות אנושיות שונות זו מזו ומגוונות - אשר נקרא להציל מוסדות מדינה וגילה שאין תרופה מיתית לבעיות פוליטיות מורכבות. פוליטיקה הייתה ונשארה מיומנות שהייתה זרה לו והנחילה לו מפלות ומפחי נפש עד יומו האחרון.
התרעות פיקוד העורף