לחבילת הצעדים שמציע בסנט ארבע מטרות מרכזיות. הראשונה היא הרוכשים הסינים של נפט איראני, ובמיוחד הבנקים הסיניים הגדולים שמממנים את בתי הזיקוק הקטנים הרוכשים נפט גולמי מאיראן. ארצות הברית הגבילה בעבר את הסנקציות שלה לבתי הזיקוק הקטנים הללו.
המטרה השנייה היא חלפני כספים ומתווכים פיננסיים, במיוחד באיחוד האמירויות, שממירים את הכנסות הנפט של איראן - המתקבלות ביואן סיני - למטבעות שטהרן יכולה להשתמש בהם בפועל.
המטרה השלישית היא הטלת סנקציות משניות רחבות במיוחד, מדיניות שטראמפ הדגיש גם במסר האחרון שלו. טראמפ נקט גישה זו במהלך כהונתו הראשונה, לאחר שפרש מהסכם הגרעין, והנחית מכה קשה על כלכלת איראן. מדיניות כזו תאלץ את כל החברות והבנקים הזרים לבחור בין עשיית עסקים עם איראן לבין שמירה על הגישה למערכת הפיננסית האמריקאית. היא עשויה להשפיע על סין וגם על שותפות סחר קטנות יותר, כמו טורקיה.
המטרה הרביעית היא להחריף את הפעילות נגד "צי הצללים" האיראני. הפעם הסנקציות האמריקאיות צפויות לכוון לא רק לכלי השיט, אלא גם לחברות, נמלים, מסופים ולכל התשתית התומכת ביצוא הנפט האיראני.
בתגובתו הראשונית תיאר שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית את קמפיין "יום ה-D הכלכלי" כניסיון להסיט את תשומת הלב הציבורית מהמשבר הפנימי של ארצות הברית. הוא כתב ב-X: "הכפלת ההימור על מדיניות שנכשלה תביא רק לתבוסה נוספת - ולעוינות מצד האיראנים".
אבל מה תעשה המערכה האמריקאית החדשה לכלכלת איראן, ומהם סיכויי הצלחתה? המדיניות תיושם במטרה לאלץ את הרפובליקה האסלאמית לקבל את דרישות ארצות הברית להסכם. הרבה תלוי בשאלה עד כמה וושינגטון מוכנה ללכת רחוק. לצורך הערכה מציאותית, נכון לעת עתה יש להשאיר את סין מחוץ למשוואה, משום שהיחסים בין בייג'ינג לוושינגטון מורכבים ורגישים כל כך, שכל הערכה צריכה להמתין להודעה רשמית שתאשר אם סין אכן תיכלל במדיניות הזו.
הלב הפועם של רשת הנפט האיראנית
נכון לעכשיו, הרפובליקה האסלאמית משתמשת בעיקר בשלוש מדינות כדי להעביר את הנפט שלה ואת ההכנסות ממנו: עיראק, טורקיה ואיחוד האמירויות. איראן שולחת חלק מהנפט שלה לבצרה, שם רשת הברחות המנוהלת בידי גורמים עיראקיים מסוימים מערבבת נפט איראני עם נפט עיראקי, מוכרת אותו כנפט עיראקי ומעבירה את ההכנסות בחזרה לאיראן במזומן. בסיוע עיראק, ארצות הברית פגעה בחלק משמעותי מהרשת הזו לפני כחודשיים, וסגן שר הנפט העיראקי וכמה חברי פרלמנט נעצרו.
עם זאת, מרבית העסקאות הפיננסיות של איראן מתבצעות באיחוד האמירויות. איראן מוכרת את הנפט שלה לבתי זיקוק סיניים באמצעות רשת של 50 נאמנים ומתווכים שמבוססים באיחוד האמירויות ומקושרים למשמרות המהפכה האסלאמית ולמשרד המודיעין של הרפובליקה האסלאמית. לאחר מכן מעבירים בתי הזיקוק את התשלומים לחשבונותיהם של אותם מתווכים באיחוד האמירויות.
המתווכים הללו הקימו חברות רבות באיחוד האמירויות ובמדינות בדרום-מזרח אסיה לצורך הלבנת כספים. בבעלותם כלי שיט רבים הנתונים לסנקציות, אך ממשיכים למרות זאת להעביר נפט איראני הנתון לסנקציות. הרשתות הללו משתמשות גם בחשבונות בנק בטורקיה כדי לטשטש את נתיב הכסף. אולם הלב הפועם של סחר הנפט הבלתי חוקי ושל הרשת הפיננסית שלו נמצא באיחוד האמירויות. אם ארצות הברית תצליח להטיל סנקציות רציניות על הרשת העצומה הזאת שבסיסה באמירויות, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות אף יותר מהסנקציות המוטלות ישירות על איראן, ועלולות לרסק לחלוטין את הכלכלה האיראנית.
לאחר המחאות נגד המשטר ב-8 וב-9 בינואר, שהגיעו לשיאן בטבח הרחוב הגדול ביותר במאה הנוכחית, טען מהדי חראטיאן, פרשן המקורב לרפובליקה האסלאמית, כי המחאות נגרמו בעקבות "הפיכה" שביצעו מתווכים שלא החזירו מיליארדי דולרים מהכנסות הנפט. הוא תיאר את אי-החזרת הדולרים כ"מבצע הביפרים" של איראן עצמה.
אם קמפיין "יום ה-D הכלכלי" יצליח לנתק את עורק החיים של הכנסות הנפט, השפעתו צפויה להיות גדולה בהרבה מזו של מבצע הביפרים.
הצלחת המדיניות תהיה תלויה, כמובן, גם בממשלת איחוד האמירויות. נותר לראות עד כמה נרחב יהיה שיתוף הפעולה מצד האמירויות וכמה מחיר הן יהיו מוכנות לשלם. מאז שהחלו להתפרסם לפני שלושה ימים דיווחים על האפשרות ליישום מדיניותו של טראמפ, הרפובליקה האסלאמית שיגרה שני טילים לעבר איחוד האמירויות ותפסה אחת מספינותיה, שאותה העבירה לבנדר עבאס שבדרום איראן. בתגובה הודיעה אבו דאבי כי היא משעה את היחסים המסחריים והפיננסיים עם איראן עד להודעה חדשה.
לאחר יישום המדיניות, איראן עשויה לבצע תקיפות נוספות נגד איחוד האמירויות בניסיון להניא אותה משיתוף פעולה עם ארצות הברית. אולם אם הדבר לא יקרה - ואם שליטי איחוד האמירויות והממשל האמריקאי יישארו נחושים להפעיל את גל הלחץ הכלכלי החדש נגד טהרן - התוצאות יהיו ללא ספק אפקטיביות יותר מתקיפות צבאיות מוגבלות בערים בדרום איראן.
התרעות פיקוד העורף