מגיוס בכפייה לשילוב מתוך בחירה | ד"ר אסתר לוצאטו

הקיבעון, האינטרסים הפוליטיים והשיח הפופוליסטי משאירים את גיוס החרדים במבוי סתום. מסלולים ייעודיים לצעירים חרדים ביחידות הטכנולוגיות עשויים להועיל לכולם – אך האם יש מנהיגים שירימו את הכפפה?

ד"ר אסתר לוצאטו צילום: עדי מילר
עקבו אחרינו
גיוס חרדים
גיוס חרדים | צילום: דובר צה"ל
2
גלריה

אין מחזה מקומם, מטלטל ופוצע לב יותר מזה הפוגש אותנו מדי שבוע: צעירים ישראלים שמחרפים את נפשם בשדות הקרב, מול אחים חרדים היושבים בבתי המדרש, מוגנים מכל רע. הלב נחמץ, הזעם מוצדק והדרישה לשוויון בנטל היא דרישה מוסרית ראויה. אך כאשר עקרון מופשט הופך לקרדום לחפור בו - ללא ראייה מציאותית, ללא הקשר ובלי הבנת העתיד הכלכלי והדמוגרפי - התוצאה היא הרסנית.

בית המשפט העליון וקנאי השוויון תרמו תרומה מכרעת להחרפת הבעיה של אי גיוס חרדים. בשם עיקרון נאה וחשוב, נחסם שוב ושוב כל ניסיון לייצר פתרונות הדרגתיים ופרגמטיים.

אלא שבחיים הממשיים, השוויון מעולם לא היה ולא יהיה טוטאלי.

כלום אין אצלנו פטורים נרחבים מטעמי דת, מצפון, או סעיפים רפואיים? האם בנות דתיות אינן פטורות ברובן הגדול משירות צבאי מכוח הסדרים היסטוריים שגובשו עוד בימיהם של דוד בן-גוריון ומנחם בגין - מגדולי המנהיגים שקמו לנו? האם אלפי צעירים המשרתים בשירות לאומי-אזרחי מסכנים את חייהם באותה מידה כחיילי גולני ושריון? והמגזר הערבי, שאינו נקרא לשירות כלל - האם לגביו לא נפגע השוויון?

האמת הפשוטה היא שמשפטנים ופוליטיקאים הפכו את השוויון מעיקרון מכוון, לדת פונדמנטליסטית. הם העדיפו לכרות את האף של כולנו רק כדי להכעיס את הפנים - ובלבד שיירשם ניצחון משפטי עקר על הדף.

ציניות פוליטית משני הצדדים

המבוי הסתום הנוכחי, שנמשך מאז ביטול חוק טל, משקף את אחת הבעיות הרגישות והמורכבות ביותר בחברה הישראלית. היעדר היכולת להגיע להכרעה אינו מקרי. כמו בסוגיות קשות אחרות בחברה הישראלית, הוא משרת גורמים ציניים מכל קצוות הקשת הפוליטית.

מן הצד האחד - עסקנים חרדים ורבנים קשישים הנאחזים בתפיסה סתגרנית ומתבדלת, תוך הסתמכות על הקופה הציבורית. עבורם, שליטה באוכלוסייה מוחלשת, הנתמכת על ידי קצבאות ומנותקת מהשכלה ומעבודה, היא ערובה יחידה לשימור כוחם.

ומן הצד השני - האופוזיציה ומחרחרי הקרבות החילונים, המוצאים בסוגיה זו מכרה זהב פוליטי לניגוח ושיסוי הממשלה והקואליציה, מבלי להציע אפילו בדל של פתרון מעשי. כולם חוגגים על גבו של הציבור, בעוד החברה הישראלית הולכת ושוקעת במערבולת של שנאה עצמית.

אך אי אפשר לנהל מדינה מתוך עיוורון למציאות. הציבור החרדי מהווה כ-12.5% מאוכלוסיית ישראל (כ-1.3 מיליון נפש). המשך הדשדוש במודל של "הכל או כלום" הוא מודל שבו כל הצדדים מפסידים, וכך אנו ממשכנים את עתידנו ואת עתיד הדורות הבאים לטובת התנצחות שמשסעת את החברה הישראלית מאז קום המדינה.

לטפל בחרדה המרכזית של ההורים והרבנים

אז איך יוצאים ממעגל הקסמים? באמצעות גישה פרגמטית, חכמה ונועזת.

ראשית, יש לאמץ מודל מוכח ומצליח, שכבר הוכח בעשורים האחרונים בקרב הנשים החרדיות. כיום, כ-82% מהן – ומדובר בעשרות אלפי נשים - משתלבות בשוק העבודה, כולל בתחומי ההייטק והטכנולוגיה, מרוויחות שכר מכובד ומחלצות את משפחותיהן מעוני. כיצד זה קרה? משום שהמעסיקים והמכללות השכילו לייצר עבורן סביבת עבודה נפרדת ומותאמת, המכבדת את אורח חייהן ואת אמונתן.

אותו היגיון בדיוק יש להחיל על הצעירים החרדים, שהם הרוב בחברה החרדית. יש לייצר עבורם מכינות טכנולוגיות ייעודיות קדם-צבאיות מותאמות, שבהן הם ילמדו במשך שנה עד שנתיים. בתום המכינה, הבוגרים ישתלבו ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל ובגופי הביטחון, במתכונת של ישיבות הסדר, תוך שמירה מלאה על אורח חייהם החרדי, כולל תנאים נפרדים, כשרות בד"ץ ותפילות.

הפתרון הזה מטפל בחרדה המרכזית של ההורים והרבנים - החשש שהצעיר החרדי יתגייס כשומר תורה ומצוות וייצא ממנו כחילוני.

ד''ר אסתר לוצאטו
ד''ר אסתר לוצאטו | צילום: עדי מילר

בתוך כך יש להתמקד בגילאי 18-24 מכל חייבי הגיוס החרדים ולהעניק פטור מיידי לבוגרים יותר. ההתעקשות על גיוס גברים חרדים מבוגרים יותר היא איוולת. יש למקד את חובת הגיוס והמסלולים בשכבה הצעירה של חייבי הגיוס ולתת פטור מוחלט לכל מי שעבר גיל זה כדי שישתלב מיידית בשוק העבודה.

במקביל, יש להגיע להסכמה לאומית על מכסה מוגדרת של עילויים וגאונים שימשיכו בלמידה, כאלה שתורתם אכן אומנותם. שמירת מסורת ישראל ותורת ישראל היא אינטרס רוחני-לאומי של כולנו.

צה"ל ירוויח שלוש פעמים

יש כאלה שישאלו מה צה"ל ירוויח מכך? על כך אני משיבה: הרבה מאוד.

למעשה, הרווח הישיר של צה"ל מהמהלך יתבטא במספר ממדים מרכזיים. הראשון הוא הרחבה איכותית של הון אנושי ייחודי. הלימוד הליטאי והעיון התלמודי הממושך מפתחים כישורי ניתוח מתקדמים, חשיבה מורכבת, ירידה לפרטים, למידה עצמית מהירה ויכולת פיצוח בעיות סבוכות. מיומנויות קוגניטיביות אלו יתורגמו באופן ישיר למערכי ה-QA, הסייבר, האלגוריתמיקה ופיתוח התוכנה.

שנית, יהיה בכך מענה למחסור הקריטי בכוח אדם טכנולוגי בצבא. האתגרים הביטחוניים המתרחבים דורשים סד"כ איכותי הולך וגדל במערכי המודיעין, התקשוב והטכנולוגיה. הגדלת פוטנציאל הגיוס מהמגזר החרדי תספק לצה"ל מאגר כישרונות נרחב שלא מומש עד כה, ותפחית את העומס על המערכים הללו.

ולבסוף, הממד השלישי נוגע לשימור כוח האדם ויצירת שירות משמעותי מתמשך. מועמדים חרדים שיתגייסו למסלולים אלו יגיעו מתוך מוטיבציה גבוהה לרכוש מקצוע ולתרום, ורבים מהם יגלו נכונות להשתלב במסלולי קבע, הדרכה ופיקוד. רווח זה יאפשר לצה"ל ליהנות מרציפות מקצועית ומשימור ידע קריטי ביחידות הקצה.

והרווח החשוב והמשמעותי עוד יותר יהיה שאותם בוגרי יחידות טכנולוגיות ישתלבו בתעשיית ההייטק, ויהיו חלק מהקטר המוביל את המשק הישראלי בהצלחה מרובה כבר ארבעה עשורים. הנה לנו התשואה הטובה ביותר לטווח הארוך בכלכלה ובחברה הישראלית, מתוך מקום של חוזק ועוצמה.

במקום להשקיע לריק משאבי עתק באיתור נפקדים, בכליאת צעירים חרדים ובמרדף עקר אחר מתגייסים - מסלולי המצוינות הטכנולוגיים יציעו חלופה של רווח הדדי לכל חלקי החברה הישראלית.

כוחות השוק ינצחו את העסקנות

כשפוליטיקאים מדברים על סנקציות פליליות וכפייה, הם רק מבצרים את החומות של החרדים. מנגד, כשהצעיר החרדי יראה מול עיניו מסלול יוקרתי, מעצים, שמקנה לו סטטוס, מיומנויות הייטק ושכר גבוה - מבלי לדרוש ממנו להשליך את הכיפה והציצית - כוחות השוק יעשו את שלהם.

אפילו הנהגת המגזר והרבנים לא יוכלו לעמוד בפני הדחף האדיר של הצעירים החרדים לצאת ממלכוד העוני ולפרוץ קדימה, מגמה שכבר מתרחשת מתחת לפני השטח. יש היום התארגנויות רבות של חרדים מתונים השואפים לשלב תורה ועבודה. נכון, הדיאלוג עם ראשי המגזר אינו קל, אך גם שם ישנה הכרה גוברת במציאות ונכונות לפשרות ולמכסות.

החרדים הם אחינו. הם חלק בלתי נפרד מעתידה, מחוסנה ומזהותה של ישראל. הגיעה העת לנהל את האירוע הלאומי הזה בחוכמה, ברגישות, ללא פוליטיזציה וללא שופטים שמנסים להנדס את החברה בבחינת "ייקוב הדין את ההר". גישה כזו היא תמיד הרסנית ומביאה לתוצאות הפוכות מאלה שהנוקטים בה מתכוונים.

אני מקווה שהממשלה הבאה תדע להתמודד עם האתגר הזה באומץ ובתבונה, ללא פופוליזם וסיסמאות סרק.

מנהיגות אמיתית נמדדת ביכולת לשבור קונספציות עקרות ולהוביל פתרונות יצירתיים. שילוב החרדים בטכנולוגיה ובצה"ל אינו חזון אוטופי או חלום באספמיה - הוא תוכנית עבודה מעשית ובהישג יד. כל מה שנדרש הוא להחליף את הקנאות הפרלמנטרית והמשפטית באומץ אזרחי ולאומי. לחמוק ממלכודת המשפטיזציה והקנאות המושגית ולהחליפה בגישה מציאותית וריאליסטית שבסוף תועיל לכולם - לצבא, לחרדים ולחברה הישראלית.

תגיות:
חרדים
/
גיוס חרדים
/
חרדים בצבא
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף