בכירים ישראלים שעובדים עם ממשל טראמפ משוכנעים שהממשל היה מוכן לאשר לישראל הסכם סיוע לעשור נוסף באותו היקף, אבל נתניהו החליט לפני שנה להכריז שישראל תסתפק במחצית מהסכם הסיוע, ובהבל פיו סיכל את הסיכוי להסכם סיוע נדיב נוסף. את ההפרש נצטרך אנחנו לשלם.
תשע שנות טיסה, אלפי מנועים וכמות חימושים של שלושה עשורים
אבל הפגיעה של המלחמה בצבא רחבה הרבה יותר: גם מי שאינם מוגדרים נפגעים ספגו פגיעה קשה בחיים האישיים שלהם. סקר שערך צה"ל בקרב בני הזוג של המשרתים מצא כי ב-75% מהמשפחות השתנתה שגרת החיים. שיעור התמיכה של בני הזוג בהמשך השירות של בן/בת הזוג עדיין גבוה מ-50%, אבל בתשובה לשאלה "עד כמה השירות של בן/בת הזוג מאפשר לך להשקיע בקריירה האישית שלך" - רק 10% ענו בחיוב.
עכשיו, עם ירידה בתחושת המתח והדחיפות, הנתונים האלה הם איתות ברור שצה"ל עומד לאבד הרבה אנשים טובים. כבר היום יש לא מעט מקרים של אנשי קבע שמוצעים להם תפקידי פיקוד יוקרתיים, והם מבקשים תפקיד עורפי נוח יותר או פרישה.
העלויות של מתיחת צה"ל לכל המשימות האלה הן דמיוניות. חודש מילואים של צה"ל בשנה האחרונה עולה כ-2.1 מיליארד שקל, שווה ערך לשבעה מטוסי F35 או 70 טנקי מרכבה. לא בטוח שזה הכרחי.
בעזה, לדוגמה, יש כרגע חמש חטיבות שתופסות את הקו הצהוב, כ-60% משטח עזה, ועוד שתי חטיבות מעובות שפרוסות לאורך הגבול, ובנוסף גם כיתות כוננות וחיילי הגמ"ר, שכולם נמצאים בשירות מילואים פעיל. הרצון להקנות תחושת ביטחון לתושבי העוטף מובן, אבל לא בטוח שהוא מצדיק את החזקת הכוח האדיר הזה, כאשר בין היישובים לבין חמאס חוצצים קילומטרים רבים שבהם פרוס צה"ל. כך גם בגבול לבנון.
צה"ל, שגם ככה לא מקבל מהאוצר את התקציב למימון האופרציות האדירות האלה, צריך להתחיל לצמצם כוחות, גם כדי לחסוך במשאבים, אבל בעיקר כדי לשמור על אנשיו.
התרעות פיקוד העורף