זה לא "כמעט לא" - זה לגמרי לא. נושא מרכזי, קריטי, חיוני בתחום מדיניות החוץ של ישראל, לא מוזכר, לא נידון - אפילו לא בעקיפין ובמרומז - במערכת הבחירות לכנסת שמתחילה להתלהט בישראל. הכוונה ליחסי ישראל וארצות הברית.
במשך שנים זה היה תחום שנחשב לקודש-קודשים מדיני, וכעת הוא לגמרי לא מעסיק את ראשי המפלגות, בקואליציה ובאופוזיציה, בימין ובשמאל. מדהים. בעצם, חמור יותר, ומדאיג.
לא היה בתולדות נשיאי ארצות הברית נשיא כל כך גרוע, מאיים ומסוכן לישראל כנשיא טראמפ. וכל זה, במוצהר ובמופגן כידיד של ישראל. מה שלא קולטים בארץ, זה שטראמפ מפרש ומיישם ידידות כפי שהוא מבין ידידות. הוא ידיד של ישראל, אבל ישראל כפי שהוא רוצה, שואף ופועל שתהיה - מושבה אמריקאית במזרח התיכון.
בכירים בקהילה בניו יורק טוענים, שטראמפ אף הנמיך את מעמדה של ישראל למחוז בחירה אמריקאי: "זאת לא גוזמה. לא זכור לי ולעמיתיי בקהילה נשיא שכל כך מזלזל בישראל, כל כך מתעלם ולא מתחשב באינטרסים של ישראל כנשיא טראמפ". לראשי המפלגות בישראל, לפוליטיקאים הבכירים, למי שמתמודדים על מקומות בטוחים ברשימות לכנסת, לא אכפת. בעברית מדוברת, "זה לא מזיז להם".
ראשי מפלגות האופוזיציה תוקפים את נתניהו ומאשימים אותו בכל שגיאה, פגע ומחדל בהתנהלותו, רק לא בהיצמדות האובססיבית שלו, בכניעה ובהתרפסות לנשיא טראמפ. לא שומעים מילה של גינוי, מחאה, התרעה מההידבקות הנאמנה והמסורה של נתניהו בנשיא האמריקאי. זה לא מעניין בכלל, לא מטריד את אייזנקוט, את גולן, את לפיד או את בנט.
הערכות אלו הן סיוט לטראמפ, שאיבוד הרוב בקונגרס יהפוך אותו לעכבר צולע. לראשי מפלגות האופוזיציה בישראל הערכות משמעותיות אלו מבחינתה של ישראל לא חשובות, וליתר דיוק בכלל ולגמרי לא מעניינות. ארצות הברית ניצבת על סף שינוי מהפכני בבית הלבן ובזירת הפוליטיקה הפנימית, שינוי הנושא איתו וצופן תוצאות והשלכות משמעויות ביותר מבחינתה של ישראל. נו, אז מה? את מי זה מדאיג?