הקמת מדינה פלסטינית – הפתרון הציוני היחיד | נדב תמיר

מי חשב שעצם הקריאה להכרה ישראלית ואמריקאית במדינה פלסטינית, תחולל סערה בביצה הפוליטית שלנו, אבל זה בדיוק מה שקרה כשמנסור עבאס העז להזכיר את צמד המילים שמסתבר שבישראל של 2026, אין לומר אותן "מדינה פלסטינית".

גם הציבור הערבי בישראל, הפסיק למרבה הצער להתלהב מהקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל – רבים ממנו כורעים תחת איום הפשיעה והעדר הביטחון האישי, סובלים מגזענות ואפליה ופחות יכולים להרים ראש בדאגה לאחיהם בפלסטין, אחרים איבדו מזמן את האמון בפתרון שתי המדינות ומבקשים לראות כאן מדינה אחת של כל אזרחיה, מהירדן ועד הים.

אבל בניגוד למרבית המנהיגות היהודית (חוץ מיאיר גולן וכמה מנציגי הדמוקרטים) שמפחדת לחרוג מתיבת המסרים השחוקה שהוכנה, גודרה והוכתבה על ידי נתניהו וסייעניו, המנהיגות הערבית ובוודאי אנשים כמו מנסור עבאס, איימן עודה, יוסף ג'בארין ואחמד טיבי, לא חוששים לאתגר את הציבור שלהם גם עם אמירות פחות פופולריות – להוביל ולא להיות מובלים.

מי שלמרבה האכזבה היה הראשון להגיב ולא בחיוב על אמירתו של עבאס, היה יו"ר ישר גדי איזנקוט שמיהר לשלול את סיכויי הקמתה של מדינה פלסטינית בממשלתו – כנראה מחשש שכתם השמאלנות יידבק בו. הבעיה בפסילה הזו של רעיון המדינה הפלסטינית היא בהעדר האלטרנטיבה.

מהי בעצם האלטרנטיבה של המרכז הישראלי לשלום בין ישראל לפלסטין עליו מדבר עבאס? המשך מדיניות הכיבוש או בשמה המכובס "ניהול הסכסוך" שהובילה אותנו לשבעה באוקטובר וכעת מובילה את ישראל  לריקבון מוסרי לצד מחיר דמים מתמשך? טרנספר, כפי שהימין כבר לא מתבייש לדרוש, ולא רק החלקים בו המוגדרים "קיצוניים"? מה התוכנית של מי שמבקשים להחליף את נתניהו במשרד ראש הממשלה לשיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל? עוד מסבירני ימין בסגנון יוסף חדאד?

מסתבר שעבאס מאתגר את המערכת הפוליטית הישראלית, גם כשהוא ממש לא מתכוון לכך. המנהיג שפועל ביצירתיות כדי לייצר סדר יום אזרחי חדש בתוך ישראל, שמאתגר את עמיתיו למערכת הפוליטית גם בסוגיות המדיניות, ובראשן המדינה הפלסטינית. מציאות שרוב הפוליטיקאים הישראלים מעדיפים להתעלם מקיומה (גם אם החלקי) ומהיתה הפתרון הציוני היחיד לסכסוך הישראלי הפלסטיני.

אז ידע איזנקוט היטב לא רק מה לא, אלא מה כן. היום התחושה היא שהוא חושש להציע את אותם פתרונות שהציע בעבר, שמא נתניהו ותועמלניו יתייגו אותו רחמנא ליצלן כ"שמאלן". התוצאה של הפחד הקמאי מלהיות "שמאלן", הופך את האנשים הטובים והמעמיקים ביותר במערכת הפוליטית למי שמציגים רעיונות רדודים ושטחיים. גדי איזנקוט הוא אדם אמיץ, טוב יעשה אם ישתמש באומץ הזה גם בכדי להוביל אלטרנטיבה מדינית לנתניהו, במקום להדהד את מסריו של מי שהוא מבקש להחליף.