ואת אזרחיה בפני שוקת שבורה. נציגי ההסברה הרשמיים, לצד אלפי ישראלים המנסים להגן על שמה של המדינה בחו"ל, מוצאים את עצמם בעמדת מגננה נצחית. הם מדקלמים נתונים סטטיסטיים, מצטטים את החוק הבינלאומי, ומספקים הסברים מלומדים בניסיון נואש להדוף זעקות שבר על "הרג ילדים" ו"השמדת עם".
אך המציאות מוכיחה יום אחר יום: ההצטדקות הרציונלית הזו נכשלת כישלון חרוץ. אי אפשר לנצח טיעון אנושי ורגשי, שקרי ככל שיהיה, בעזרת עורכי דין וגרפים.
ההצלחה התודעתית הפלסטינית אינה נובעת מצדקת הדרך, אלא משליטה מוחלטת באמנות ההתקרבנות. הם פיצחו את הקוד הרגשי של המערב: ילדים וזקנים, הרוגים ופצועים, מובלים לבתי חולים, נשים וזקנים חסרי ישע מול קני רובים, סרטוני טיקטוק של חלוקת מים, וזעקות על רעב ומצור. זוהי מניפולציה צינית ועיוות מוחלט של המציאות, אך היא עובדת. היא פורטת על המיתרים הנכונים של החברה המערבית המודרנית, שנוטה אוטומטית לחמול על מי שמצטייר כחלש.
כדי להתמודד עם אסטרטגיית ההתקרבנות הזו, ההסברה הישראלית חייבת לעבור טיפול בהלם ולשנות פאזה. מסבירינו, ובראשם צבא ההסברה האזרחי והלא-רשמי, חייבים להפסיק לדבר אל השכל ולהתחיל לדבר אל הבטן. עלינו להשתמש בכלים דומים של רגש, זעזוע ואנושיות כואבת, ולא בטיעונים הנשמעים מתגוננים ומתנצלים.
הנשק הלא-קונבנציונלי הזה קיים. הוא שוכב, זמין ומתועד.
אלו התמונות של החטופים שלנו – חיים או מתים – מובלים ברחובות עזה כשלצידם המון פלסטיני צוהל, ילדים וזקנים, יורק ומשתתף בלינץ. אלו סרטוני הגו-פרו שצילמו מחבלי חמאס עצמם, המתעדים רצח של צעירים בדם קר בפסטיבל הנובה ובשבילי הקיבוצים של עוטף עזה. אלו התיעודים המקפיאים של רגעי שחרור חטופים, שבהם נראים אזרחים ישראלים מוקפים בחוליות חמאס חמושות מכף רגל ועד ראש.
עד כה, מדינת ישראל בחרה במדיניות של צנזורה עצמית. התמונות הקשות הללו נחסכו ברובם מאזרחי ישראל, והוצגו במשורה רק לקהלים נבחרים – קבוצות של דיפלומטים, נציגי ממשלות זרות וקומץ עיתונאים בכירים. התפיסה הייתה ש"העולם יראה ויבין", ושצריך להגן על הנפש הישראלית מפני הזוועה המלאה.
אך האסטרטגיה הזו קרסה. הדיפלומטים אולי הזדעזעו בחדר הסגור, אך ההמון ברחובות לונדון, ניו יורק ופריז רואה רק את התמונות מעזה. הגיע הזמן לשחרר את החומרים. המדינה חייבת להפיץ את התיעודים הללו לכל עבר, ללא צנזורה, ללא טשטוש, וללא פילטרים.
זה יהיה קשה לצפייה. זה יכאיב לכולנו. אך אין דרך אחרת, קצרה או ארוכה, לבלום את צונאמי השנאה והאנטישמיות. הדרך היחידה להסיר את מסכת הקורבן מעל פניו של חמאס ותומכיו, היא להטיח בפרצופו של העולם את פניה של המפלצת האמיתית. אם רוצים שהעולם יפסיק להאשים אותנו, אנחנו חייבים להפסיק להסתיר ממנו את האמת.
התרעות פיקוד העורף