1. ממוצע הציפיות של האינפלציה לשנה הקרובה, לפי חומר שהבנק המרכזי מרכז, מעבד, מנתח ומפיץ, עומד על 1.4%, מעט מעל התחזית שלי לשנה הקרובה. האינפלציה במשך השנה שעד חודש יולי הייתה 1.5%, הקצב השנתי הנמוך ביותר מאז מאי 2021, עת המדד עלה במשך 12 חודשים ב-1.5%.
כל זה כמובן היה לפני המלחמה הארורה. קצב האינפלציה השנתי ירד בשיעור חד, משיא של 5.4% בתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית ב-29 בדצמבר 2022, מדד של 5.4% בשנה לינואר 2023, ועד לשפל של היום, ירידה של 380 נקודות שהן 3.8%.
הריבית הריאלית בישראל כבדה על המשק, שמבקש להמשיך ולצמוח היטב לאחר המכה של המלחמה, שלמעשה טרם הסתיימה. ללא תעשיית ההייטק המפוארת, היה חשש כי עם ריבית ריאלית כה גבוהה, המשק היה נכנס להאטה בקצב הצמיחה.
ירידת האינפלציה אל מתחת ל-1.5% כמעט לא תשאיר ברירה בידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מלבד להמשיך להפחית את הריבית. ההפחתה תפיח חיים בפעילות משקית רציונלית אצל משקי הבית, ותעניק מעט תקווה לצרכנים ולסקטור העסקי, דווקא ערב הבחירות.
2. מובן שהוועדה המוניטרית יכולה לחפש תירוצים שלא להפחית את הריבית, בדמות התחזיות שבונה מחלקת המחקר של הבנק. הנה כמה נתונים להשוואה: הריבית הריאלית בישראל - היחס בין ריבית בנק ישראל לאינפלציה הידועה ב-12 החודשים האחרונים - עומדת על 1.97%, ריבית ריאלית גבוהה שאין לה הצדקה על רקע צורכי המשק לצמוח.
לשם השוואה, הריבית הריאלית במדינה הקרובה ביותר מבחינה כלכלית והדומה מהרבה בחינות לישראל, קוריאה הדרומית, עומדת על -0.49%-. כן, במינוס. וזאת לאחר העלאת הריבית שם. עוד מדינות: סלובקיה 1.06%-, גוש היורו 0.49%-, דנמרק רק 0.05%, בריטניה 0.91%, שוודיה 1.03%, קנדה 1.12% ורק צ'כיה סמוך לישראל - 2.2%.
בעבר בנק ישראל היה יכול לסמוך על הבנק המרכזי של ארה"ב שיציל אותו. הפחתת הריבית במשק האמריקאי הייתה מאפשרת גם לבנק הישראלי להפחית את הריבית כדי שלא יהיו פערי ריבית ארביטראז' לטובת השקל, שיגרמו להתחזקותו של השקל ויפגעו בכושר התחרות של המשק, שכבר נפגע גם כך.
לאחר בחירות האמצע הסיכוי גבוה יותר דווקא להעלאת הריבית. בשווקים צופים כי הריבית תעלה בשנה הבאה לכיוון 4.1%. בארה"ב הריבית תלויה כמובן בשיעור האינפלציה בפועל, בתחזיות האינפלציה ובשיעור האבטלה. ככל שמחיר הנפט יהיה גבוה יותר, או שהדולר ירד בערכו מול המטבעות הזרים (כמו בחודש האחרון, עם ירידה של 2.5% מול הסל שלו, מה שמעלה את מחירי היבוא במונחי דולר), או ששיעור האבטלה ירד וילווה ביצירת מקומות עבודה חדשים בהיקפים גדולים, או שיוטלו עוד מכסי יבוא כמו על קנדה בהכרזה האחרונה של הנשיא טראמפ, שיגררו עלייה במחירי היבוא מהשכנה מצפון - שיעור הריבית ייטה לעלות ואף בחוזקה.
3. הפחתת הריבית חיונית למשק וקריטית לענף הבנייה, שאינו מצליח להתאושש. יותר ויותר דירות נמכרות במחירים שהולכים ויורדים, וזאת מעבר לירידה בפרסום הרשמי ולהטבות שונות לרוכשים שאינן נמדדות על ידי הלמ"ס. בשטח, המצב מדאיג בעיקר עבור חברות בנייה שרכשו קרקעות לבנייה למגורים ורואות כיצד מחירי הקרקע קרסו ברבע בתוך שלוש שנים.
הפחתת הריבית חיונית גם כדי למנוע את המשך ייסוף השקל. מאז נכנס הנשיא טראמפ לתפקידו ב-20 בינואר 2025, עת הכריז על מדיניות של דולר חלש כדי להגביר את כושר התחרות של המשק האמריקאי, השקל התחזק מול הדולר בכ-17%. כלומר, מי שמייצר, אורז ומשלח סחורה לארה"ב מקבל הרבה פחות עבורה, מה שמחייב אותו להתייעל או לסגור מפעלים מסורתיים וחצי מסורתיים.
נכון שבנק ישראל מחפש בנקים יציבים ולכן מאפשר להם להשתולל בריבית שהם משיתים על העסקים, על האוכלוסייה ועל משקי הבית, אבל יש גבול שבו צריך לומר "עד כאן". הפחתת הריבית עכשיו ומיד היא צו השעה כדי למנוע את המשך ביזת הציבור הישראלי על ידי מערכת הבנקאות שאינה יודעת שובע.
סיבה רביעית ועקיפה היא הצורך למנוע את המשך הירידה מישראל. מאז תחילת 2023 היגרו מישראל נטו, כלומר עוזבים פחות שבים, כ-125,000 נפש. העזיבה נבעה מחוקי המהפכה המשפטית, עול המס למימון המלחמה, עול המילואים, עול רכישת דירה במחירים חסרי פרופורציה ובריבית גבוהה - וגם חוסר שייכות לישראל. שיעור ניכר מהיורדים היו ילידי ברית המועצות לשעבר, שעלו מכוח חוק השבות וקיבלו דרכון וסל קליטה, אפילו אינם יהודים על פי הגדרת הרבנות הראשית.
התרעות פיקוד העורף