בעשור האחרון עלו ההשקעות המשותפות מ-1.4% מהתמ"ג המצרפי ב-2014 ל-2.3% ב-2025 (סכום כולל של למעלה מ-570 מיליארד דולר). לצד זאת חל שינוי תפיסתי עמוק: מעבר מקונספציה של "צבאות קטנים ויעילים" להבנה כי נדרשים מלאים חומריים עצומים – בתחמושת, מערכות הגנה אווירית, רחפנים, טילים, לוגיסטיקה ויכולות גיוס רחבות היקף.
ניסויים בלוחמה מודרנית
מנגד, הקרמלין הגביר את פעילותו הצבאית במרחב האווירי, הימי והיבשתי של היבשת. האיחוד האירופי דיווח על תרגילים צבאיים גדולים לצד הגברת החדירות למרחב האווירי של פולין, רומניה, אסטוניה ולטביה, שימוש בטילים מתקדמים והפגנת היערכות גרעינית בבלארוס, תוך הפרת המשפט הבינלאומי. כל זאת, בעוד רוסיה מנסה להפגין דומיננטיות, לטשטש את הגבול בין שגרה לסכסוך ולנרמל לחץ מתמיד על אגפה המזרחי של אירופה.
המתקפות הרוסיות על מסילות ברזל, מרכזים לוגיסטיים, מתקני ייצור ביטחוניים ומסדרונות תחבורה – לצד פגיעה בתשתיות האנרגיה האוקראיניות (תחנות כוח תרמיות, הידרואלקטריות ומפעלים לייצור גז) – נועדו לשבש את שרשראות האספקה, לשתק את הסיוע הצבאי ולהעלות דרמטית את המחיר הכלכלי של הלחימה עבור אירופה כולה. כל אלה מחייבים היערכות מסיבית מצד חברות נאט"ו, תוך שינוי תפיסת בניית הכוח ושילוב הדוק בין התעשיות הביטחוניות, הצבאיות וחברות הטכנולוגיה.
מנקודת מבטו של הקרמלין, חתרנות מתמדת מחלישה את נחישות המערב, בעוד כפייה מרתיעה את מדינות אירופה וארה"ב מתגובה תקיפה. יתרה מזאת, ככל שגדל הסיוע המערבי לאוקראינה (היקף התמיכה המצטברת מצד האיחוד האירופי הגיע ל-220 מיליארד יורו, וב-24 באוגוסט אושר סיוע נוסף של כ-6.1 מיליארד יורו לרכישת תחמושת, מכ"מים ומערכות הגנה אווירית), כך מתרחב גם האיום האסטרטגי שמוסקבה מזהה.
שימוש בנשק האנרגיה
התחרות מול השוק האסייתי – שהתעצמה עקב הזעזועים באספקה מהמפרץ – חשפה תלות אירופית גוברת בנתיבי שיט גלובליים ובספקים מעבר לים. במקביל, הפגיעה בתשתיות הלוגיסטיות סביב נמלי הים השחור שיבשה את שרשראות המזון, הזניקה בלמעלה מ-20% את מחירי החיטה והדשנים לעומת 2025, והותירה כלכלות מוחלשות ברחבי המזרח התיכון ואפריקה חשופות במיוחד.
אולם ההוצאה הביטחונית הגואה מצמצמת את מרחב הפעולה הכלכלי: תחזיות הצמיחה מונמכות (צפי לצמיחה של 3.5%-4% לפי בנק ישראל), יחס החוב-תוצר עולה, וגובר הלחץ להעלאת מיסים ולצמצום הוצאות אזרחיות – לצד סיכון ממשי לפגיעה בדירוג האשראי אם העימותים יתארכו (נכון ליולי 2026, הדירוג של ישראל עומד על Baa1 לפי Moody’s). אף שהביקוש העולמי למערכות הגנה ישראליות עשוי להגדיל את היצוא הביטחוני, תרומתו הכלכלית מוגבלת בהשוואה למחיר המאקרו-כלכלי הכבד של מלחמה מתמשכת.
בשורה התחתונה, המאבק באוקראינה ועל גבולותיה אינו רק מאבק על גורל מדינה ועל עתיד מזרח אירופה: זהו עימות ששינה ומשנה לחלוטין את מרחב האיומים, את קצב ואת אופי שוק החימוש, ואת כללי המשחק הגיאו-כלכליים שבתוכם ישראל חייבת לתכנן את עתידה.
התרעות פיקוד העורף