אותו הדבר בעניין מימוש האופציה של שני מטוסי התדלוק הנוספים, מעבר לשישה שהוזמנו. אותו הדבר בעניין מסוקי "הפרא", מסוקי התובלה הכבדים שחיל האוויר זקוק להם כאוויר לנשימה. אתמול משך הרמטכ"ל בכנף המעיל, צלצל בפעמונים ולא הסתפק רק בכתיבת הערה בפרוטוקול בלשכת ראש הממשלה.
בדיוק כך פועל צה"ל גם ברכס עלי טאהר. כמו בבופור, כך גם ברכס עלי טאהר ישנן מנהרות אסטרטגיות שבנתה איראן. בתוכן ישנם עשרות מחבלים. בצה"ל מבינים כי חיזבאללה בלחץ סביב רכס עלי טאהר. הוא מבין שהנכס הזה שלו הולך ליפול לידי צה"ל. הוא רואה את ממשלת לבנון ממשיכה לנהל את השיחות עם ישראל. הוא רואה שאיראן לא פועלת לצידו כרגע. הוא מנסה ליצור מהלך שישנה את המציאות.
הרמטכ"ל דיבר על כך שצה"ל חייב להיות דרוך בכמה זירות. אחת מהן, כך נראה, היא הזירה הפנימית, שבה צה"ל והרמטכ"ל חייבים להיות שקולים, בלי פומפוזיות. פשוט לעשות את העבודה ולהיות המבוגר האחראי כאן ועכשיו.