במחי פגז מקולל אחד הושמד ארסנל תחמושת ונשק גדול יותר מסך כל הנשק והתחמושת שהיו בידי הכוחות הלוחמים, ששיוועו לנשק ולחמו לעיתים עד הכדור האחרון. הנשק המושמד הותיר בעשרות רבות של קרבות את חיילי צה"ל בידיים ריקות. הסיוט הזה לא היה חלום ביעותים, אלא רגע השפל הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית, מאז ששרפו "פטריוטים יהודים" את האסמים בירושלים הנצורה ונתנו את האות למלחמת אחים עקובה מדם, שהביאה לנפילת חומות ירושלים ולחורבן בית המקדש.
בגין, במופת מנהיגות נדיר, הפנים שאת הנשק שטבע במצולות אין להשיב, אך אם רוצים שתקום המדינה יש למנוע מלחמת אחים. בהתנהלותו העל-אנושית לאחר הטבעת אלטלנה על נשקה, הטבח בדם קר של 16 ניצולים במים ובחוף וכן גם ניסיון מובהק ושאינו ניתן לטשטוש לחסל אותו עצמו – הוא-הוא האיש שבכוח האיפוק הקים בפועל את מדינת ישראל.
תותח הדמים
בכל הנוגע לאלטלנה עצמה, אסור להרפות מהנחלת מורשת "עקידת אלטלנה". יידע כל ילד עברי כי התותח שבן-גוריון כינה "התותח הקדוש" וביקש להציבו בבית המקדש השלישי, היה "תותח הדמים", ובשם זה עליו להתקבע בזיכרוננו הקולקטיבי. להיסטוריה יש לפעמים טבע מתעתע: היא נוטה לצוף מן העבר בדיוק ברגע המאיר תופעות בנות זמננו, שקרקע צמיחתן היא אותו הלך רוח נפשי עכור שאפיין את ימי קום המדינה.
מי שגדלו על מורשת משוכתבת והינם צאצאים אידיאולוגיים של קיץ 1948, פועלים גם היום מתוך שכנוע פנימי עמוק שכדי לפעול "למען העם" צריך לבטל או לפחות לנטרל את "על ידי העם". שהרי רק המיעוט הנאור מצויד בתותחים השכליים וההשכלתיים לבור את הדרך הנכונה לפעול "למען העם". הים אותו ים. הבולשביזם אותו בולשביזם. רק הבגין השתנה.
הלא רק אספסוף נבער מדעת, בבוני מיסודו, יכול להעניק את תמיכתו למי שנכנס לנעליו הממלכתיות באמת של מנחם בגין. זה שמושיט את ידו גם לבני קין, אף שבהיעדר תותח בכינון ישיר לביתו שבקיסריה או בירושלים אינם פוסקים מלכוון אליו את נשק שטיפת המוח, החביב כל כך על בעלי נשמה טוטליטרית.
לפחות הים לא יודע לשקר. הוא שימר במצולותיו את האמת בשלמותה, כקפסולת זמן של טרגדיה לאומית שביקשה לשנות את גורלנו. אותה ספינה, שנועדה להביא מזור לירושלים הנצורה, שנועדה לחמש את אלו שנלחמו על כבודו של העם היהודי, הפכה לזירת דמים מיותרת ומשוכתבת. לכן הלקח לא נלמד.
יהי זכרם של 16 הנופלים – עולים ומתנדבים ששרדו את התופת של אירופה רק כדי למצוא את מותם מול חופי תל אביב – נר לרגלינו. בואו נסתכל על השבר הזה בים ונישבע: לא עוד. לא עוד אחים מול אחים, לא עוד השתקה של האמת. אלטלנה חזרה כדי להזכיר לנו שהבית הזה יקר מכדי שנחריב אותו מבפנים. ועיקר העיקרים: את המערכה למען העם – המעוצבת והמתבצעת רק על ידי נבחרי העם – אסור להפסיק ואסור להפסיד. שלטון העם למען העם ועל ידי העם הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה.