סיבה נוספת היא רפיון שאוחז באותם מאושרים שהבטיחו בוודאות את מקומם ברשימת הליכוד בכנסת הבאה. הם עדיין אינם נוקפים אצבע לטובת הניצחון בבחירות הכלליות. הם אינם בשטח, בקושי בתקשורת, כמעט אין תגובות שלהם לדוברי מחנה היריב, המתראיינים בשקיקה. חלקם במסעי נופש בחו"ל, סומכים על ראש התנועה שיעשה את העבודה - והוא עושה. אין אנרגיות של מערכת בחירות "הגורלית ביותר", בוודאי לתנועתם.
אותם פרשנים המוטים שמאלה, המייחלים למפלת הליכוד ונתניהו, יגבירו בוודאי בימים הבאים את גובה הלהבות ואולי גם את בורותם. וכפי שנאמר בפתח הדברים: אני, לפחות, שומר לעצמי את הסקרים והפרשנויות כדי להיווכח לאחר 27 באוקטובר עד כמה הם לא צדקו (או שמא צדקו). הכינו את התירוצים.
התרעות פיקוד העורף