מנגד, יש הסבורים שוינטר הוא דווקא המענה לקריסה של גוש הימין. לצד הכריזמה, הביטחון והתקווה הרבה שווינטר משדר, הוא מגיע למערכת הפוליטית בגיל 55 עם דרגת תת־אלוף במילואים ובעיקר עם רזומה צבאי מרשים. וינטר נחשב מפקד ערכי, ללא חת, נחוש, מסור לחייליו ולמשימותיו, בעל עמדות נחרצות, שאומר תמיד את דעתו ואינו מעגל פינות. גם כשהצהיר על כך שהוא ימליץ רק על נתניהו להרכבת הממשלה, המסר ששידר היה למעשה "אנחנו לא עובדים אצל אף אדם, רק אצל עם ישראל". מכאן אפשר להסיק את המסר העמוק יותר: באתי לכאן כדי להנהיג את גוש הימין, את מדינת ישראל, על פי תפיסת עולמי.
שאלות רבות עומדות באוויר: האומנם עופר וינטר הוא הבשורה הגואלת לימין בישראל? האם הכריזמה והעוצמה שהוא מביא לזירה הפוליטית אכן יובילו אותו להחליף את נתניהו בהנהגת הימין? האם המפקד הצבאי המצליח מתאים להנהיג את גוש הימין ואולי אף את מדינת ישראל העייפה והמותשת לאחר שלוש שנות מלחמה, מדינה שמצפה ממנהיגותה שתוביל אותה לתקופה של ביטחון, אבל גם של שקט?
לא ברור עדיין גם אם האיש שידע להוביל חיילים לקרב ידע גם להתבונן פנימה, אל קשיי המדינה ותחלואיה בתחומי הכלכלה, החינוך, הרווחה ויחסי החוץ. מוקדם לדעת כל זאת. בינתיים, הבשורה היחידה שהוא הביא לטקס ההשקה של מפלגתו הייתה "בשורת ההגירה" השחוקה והפתטית של תושבי רצועת עזה.