הפגיעה במדינת ישראל היא אסטרטגית וגלובלית, והתקווה היא שהלחץ החיצוני (סנקציות בדרך) יגבר על הלחץ הפנימי של הקואליציה להמשיך בלחימה, בעיקר בגדה. ההתנהגות של צה"ל בעניין היא חרפה מקצועית וערכית מתמשכת. את החרפה צריך להוליך לרחובות ולקלפי ולסרבנות אזרחית. אשרי המאמין.
בחיים האמיתיים, איפה שתזרוק אבן במרחב המחיה של אזרחי ישראל תמצא מערכת קורסת. איפה שתרים אבן, תמצא עקרב. שפע של אירועי קריסה, שחיתות, אלימות ושקרים עומד לרשות כל מי שמחפש את הזווית הנכונה כדי להוכיח שאת הממשלה הזו צריך להעיף. בינתיים הממשלה משתבללת מאחורי דוברים ויחצנים, ובעצם משאירה את נתניהו להילחם לבדו - והוא לא פראייר.
כראש הכחש יש לו דרכים משלו להתגונן, ואחת היעילות שבהן היא צריכת כל החמצן התקשורתי. הוא מפציץ אישית בקדחת של הופעות כמו גיבור מצויר שצץ בכל מקום, ממציא יוזמות מדיניות וביטחוניות, תופס טרמפ על אירועים, מכייס קרדיטים בלי הכרה והכל כדי לשלוט פיזית במרחב התקשורתי.