תשרי
חשוון
"הגיע הזמן לאפשר לביבי לאחד את ישראל באמצעות חנינה, ולשים קץ אחת ולתמיד למלחמה המשפטית הזאת... זו תביעה פוליטית וחסרת הצדקה". (מכתב רשמי מנשיא ארה"ב לנשיא מדינת ישראל).
כסלו
טבת
שבט
אדר
"איראן מודיעה: המנהיג העליון נהרג בתקיפות אמריקאיות־ישראליות". (כותרת ב"ניו יורק טיימס").
אבל הייתה גם כותרת מיוחדת במינה כזו: "הרגנו את חמנאי". ("קוֹרְיֶירֶה דֶלָּה סֶרָה", באיטליה. יש משהו כמעט בלתי נתפס בכותרת כזאת בעיתון אירופי מרכזי ונפוץ. זה אומנם מובא בין מירכאות, כאילו ציטוט מדברי מישהו, אבל מובא ככותרת ראשית לכל רוחב הגיליון, ולכן נראה כדברי העיתון עצמו).
ניסן
אייר
סיוון
תמוז
"השלב הבא איננו שיקום. השלב הבא הוא פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה". (בנימין נתניהו על עזה).
"על יסוד קשיים אלה הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד". (השופטים במשפט נתניהו אחרי שלוש שנים של משפט, כולל עדות נתניהו, ואחרי שהשופטים המליצו כבר קודם לתביעה להסיר את אשמת השוחד מכתב האישום).
"אנחנו הרבה פעמים רואים עין בעין, ויש מקרים שאנחנו רואים פחות עין בעין". (נתניהו על היחסים עם טראמפ).
אב
"נמות ולא נתגייס". (שלטים בהפגנת חרדים מול לשכת הגיוס בירושלים).
אלול
"רק לא ביבי". "לא נשב עם נתניהו". (הרבה ציטוטים באלף צורות, הרבה פעמים בכל חודש, מתשרי ועד סוף אלול).