ילדים לא צריכים שבית הספר ילמד אותם איך לקבל תשובה מ-ChatGPT, בזה הם יהיו טובים מאיתנו בתוך שבוע. האתגר של מערכת החינוך הוא אחר לגמרי. היא צריכה ללמד ילדים את הדברים שהבינה המלאכותית הופכת לפתע לאופציונליים - לחשוב לבד, להיתקע, להתאמץ, לנסות דרך שלא עובדת, לשאת תסכול, להמשיך גם כשאין תגמול מיידי, לעבוד עם אחרים, ליזום ולהפעיל שיקול דעת. כי חלק גדול ממה שאנחנו קוראים לו "למידה" מתרחש דווקא ברגעים שאנחנו הכי רוצים לחסוך מהילדים.
ילד יושב מול בעיה ולא יודע לפתור אותה. הוא מנסה משהו. לא מצליח. מוחק. מנסה שוב. מתעצבן. מבחוץ נדמה שבמשך עשרים דקות הוא לא התקדם לשום מקום, אבל למעשה קרה שם המון. הוא למד להתמודד עם חוסר ודאות. הוא תרגל שליטה בדחף לוותר. הוא נאלץ לבדוק את עצמו, לשנות אסטרטגיה ולהחזיק בעיה בראש מספיק זמן כדי להבין אותה. ואז מגיע כלי שמסוגל למחוק את כל המסלול הזה ולהעביר אותו בתוך שלוש שניות מהשאלה לתשובה. התוצאה יכולה להיות נהדרת. רק שהילד לא בהכרח השתנה בדרך.
מחקר עצום שעקב אחרי יותר מ-11 אלף ילדים שהחלו את דרכם בגן מצא משהו שכדאי לזכור עכשיו. שנים אחר כך, כשבדקו מה קשור להצלחה הכלכלית שלהם בבגרות, נמצא שתכונות כמו פרואקטיביות, שיתוף פעולה, משמעת והתמדה ניבאו את ההכנסה העתידית שלהם. בניתוח של הנתונים נמצא שכישורים כאלה ניבאו הכנסה בבגרות בעוצמה של פי 2.4 מציוני המתמטיקה והקריאה.
וזה בדיוק מה שהופך מחקר שנעשה לאחרונה ב-MIT לכל כך מטריד. החוקרים ביקשו מאנשים לכתוב חיבורים. קבוצה אחת כתבה ללא כל כלי עזר, קבוצה שנייה נעזרה בחיפוש באינטרנט, וקבוצה שלישית השתמשה ב-ChatGPT, כאשר בזמן הכתיבה נמדדה גם הפעילות המוחית שלהם. מיד לאחר מכן ביקשו מהם לצטט משפט מתוך החיבור שהם עצמם כתבו. אף אחד מ-18 המשתתפים בקבוצה השלישית לא הצליח לתת ציטוט מדויק לחלוטין. גם מדידות המוח סיפרו סיפור דומה. משתמשי ה-AIהראו את הקישוריות הנמוכה ביותר.
לא לרוץ למיקור חוץ
יש הבדל עצום בין להפיק טקסט לבין להיות האדם שיצר אותו. אנחנו רואים על המסך בדיוק את אותו מוצר סופי: פסקאות, טיעונים, ניסוחים יפים. אבל מבחינת האדם שכתב אותו התרחש תהליך אחר לגמרי. הטקסט עבר דרך הרגש, פחות דרך הראש.
ומעניין שדווקא במקום שבו נולדות חלק מהטכנולוגיות האלה כבר יש מי שמבינים את הדילמה הזאת היטב. בית הספר Waldorf School of the Peninsula בסיליקון ואלי היה אחד הראשונים לצמצם שימוש בטכנולוגיה. הם רוצים שקודם יתפתחו קשב, יצירתיות, קשרים חברתיים וחשיבה עצמאית.
בבית הספר Castilleja בפאלו אלטו המדיניות היא שתלמידים אינם משתמשים ב-AI גנרטיבי בעבודות. הרעיון שמאחורי המדיניות פשוט: יש חלקים בעבודה הקוגניטיבית של התלמיד שאסור למהר להוציא למיקור חוץ. וזה הפרדוקס שכדאי לנו לחשוב עליו בישראל. אנחנו כל כך חוששים שהילדים שלנו יישארו מאחור במהפכת ה-AI, שאנחנו עלולים לרוץ מהר מדי ללמד אותם להשתמש בכלי שעוצב כך שיהיה כמעט בלתי אפשרי לא ללמוד להשתמש בו.
המיומנות הנדירה בעתיד לא תהיה לדעת לנסח פרומפט. את זה כולם יידעו לעשות. המיומנות הנדירה תהיה לדעת מתי לא להשתמש בפרומפט. לכן השאלה שהייתי רוצה לשמוע עכשיו מכל מי שמציג תוכנית להכנסת AI לבתי הספר היא לא כמה מוקדם הילדים ילמדו להשתמש בו. השאלה החשובה היא אילו דברים אנחנו נכריח אותם להמשיך לעשות בעצמם.
בסופו של דבר, אנחנו לא שולחים ילד לבית הספר רק כדי שבגיל 18 יהיו בידיו תשובות טובות. אנחנו שולחים אותו לשם כדי שבגיל 18 יהיה שם מישהו שיודע מה לעשות כשהתשובה עדיין לא הגיעה.
התרעות פיקוד העורף