צפיתי באימה בקריסת מעמדנו הבינלאומי מנקודת מבטו של מי שמקורב לחוגים פוליטיים ותקשורתיים בארה"ב ובאירופה. המצב חמור מכפי שרבים מבינים. זהו מצב חירום, משום שישראל מבודדת תהפוך לישראל ענייה, עם חברה וצבא של עולם שלישי, ומכאן פגיעה.
הכל קשור בכל. הכיבוש והמלחמות מזינים את הבידוד; הבידוד פוגע בכלכלה ובביטחון; והעיוותים הפוליטיים והתקציביים מבפנים מחלישים את המדינה עוד יותר. זהו מעגל שמזין את עצמו – ואותו הממשלה הבאה חייבת לשבור. בגלל הילודה החרדית, שבמבנה התמריצים הקיים לא תרד מספיק מהר, אין זמן לפני שהעסק יתמוטט. לכן אני מציע תריסר משימות מיידיות לחזית ההצלה הלאומית של ישראל.
1. אחריות ודמוקרטיה. ראשית, ועדת חקירה ממלכתית שתחקור בלי חוכמות את קטסטרופת 7 באוקטובר. שנית, לבטל את השינויים המשפטיים והחוקתיים שכפתה קואליציית נתניהו, ובמיוחד את בליץ החקיקה של חודשיה האחרונים – כולל את החוק המחליש את היועץ המשפטי לממשלה וצעדים שפגעו בעצמאות בתי המשפט, היועצים המשפטיים ושומרי הסף. להבהיר ששרים, כמו כולם, יצייתו לפסיקות בתי המשפט. ישראל תוכל לדון יום אחד ברפורמה משפטית, בשקט ובהסכמה רחבה.
ומכאן החוצה. שנים של הזדמנויות מדיניות שהוחמצו הותירו את ישראל מבודדת יותר ובטוחה פחות. הגיע הזמן להפוך כוח צבאי להישגים מדיניים.
2. לומר כן לתוכנית טראמפ לעזה – ולהתכוון לכך. להכריז שישראל מקבלת את המתווה במלואו ותיישמו בתום לב. אם חמאס יתפרק מנשקו באמת, ישראל תיסוג כפי שסוכם, תשתף פעולה באופן מלא עם כוח הייצוב הבינלאומי ועם מועצת השלום, ותקבל את הרשות הפלסטינית השלטונית שתוקם במסגרת התוכנית. בלי משחקים ובלי מכשולים מומצאים. ישראל צריכה לסייע בהתלהבות בשיקום עזה ולעזור בגיוס כספים ממדינות ערב ומתורמים בינלאומיים.
3. לשים קץ לטרור היהודי בגדה המערבית. לסיים את החסינות בפועל שממנה נהנים קיצונים יהודים אלימים, להוציא מחוץ לחוק ארגונים המעורבים בטרור, להחרים נשק בלתי חוקי, לפרק מאחזים אלימים ולהקים מערך ייעודי להשגת הרשעות. צה"ל חייב לקבל הוראות חד-משמעיות שלפיהן הגנה על פלסטינים מפני תוקפים ישראלים היא חלק ממשימתו. סמוטריץ'-בלוף נגמר.
4. להקפיא את הרחבת ההתנחלויות שמעבר לגדר הביטחון. לעצור בנייה בהתנחלויות מבודדות בעומק הגדה ולשמר את האפשרות הטריטוריאלית לחלוקה עתידית – כי בלי זה אין מדינה יהודית. מדינה פלסטינית אינה מתקבלת על הדעת כל עוד חמאס חמוש והרשות הפלסטינית אינה עוברת רפורמה, אבל ישראל צריכה להפסיק להפוך אותה לבלתי אפשרית. היא יכולה להצהיר שגושים מרכזיים כמו אלפי מנשה, מעלה אדומים וגוש עציון צפויים להישאר בידי ישראל במסגרת הסדר עתידי, ובמקביל להציע תמריצים נדיבים לישראלים המתגוררים מעבר לגדר לחזור הביתה.
מול איראן, להחליף מלחמת התשה חסרת תכלית באסטרטגיה ארוכת טווח, המתואמת עם ארה"ב ובעלות בריתה ומשלבת הרתעה צבאית עם דיפלומטיה ולחץ כלכלי. לשים סוף לתקיפות ללא תיאום, הסבר או יעד ברור, ולהושיט יד לסעודיה, על בסיס תוכנית טראמפ שכוללת הסכמה עקרונית למדינה פלסטינית כלשהי בעתיד.
7. לחבק את החברה הערבית. להכריז על הפשיעה המאורגנת ביישובים הערביים כמצב חירום לאומי, להכפיל ולשלש את הנוכחות המשטרתית היכן שנדרש, לתקוף את מקורות המימון של ארגוני הפשיעה ואת רשתות הנשק הבלתי חוקי, ולדרוש ממפקדים דין וחשבון. כל רצח של אזרח ערבי צריך להיות מוצג בפומבי כטרגדיה ישראלית. יש לתקן את חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" מ-1992, כך שיבטיח במפורש שוויון. יש לקבוע נוסחאות שקופות למימון שוויוני של רשויות ערביות ולהשיק פרויקט לאומי לתיקון תשתיות ושירותים שהוזנחו. לאחר מכן יש לפתוח בדיאלוג רציני עם מנהיגי הציבור הערבי על שירות לאומי.
8. להכריז על מצב חירום בחינוך. תלמידי ישראל מפגרים במתמטיקה ובמדעים, והפערים בין החזקים לחלשים הם מהגדולים בעולם המפותח. מדינה שרוצה להישאר מעצמה טכנולוגית אינה יכולה להמשיך כך. יש להשקיע באופן מסיבי בחינוך הממלכתי, במורים, במתמטיקה, במדעים, באנגלית ובאזרחות. ובמקביל: אין לימודי ליבה – אין מימון מהמדינה. כל בית ספר המקבל כסף או הכרה מהמדינה חייב ללמד ליבה מלאה, להעסיק מורים מוסמכים ולהיות כפוף לפיקוח ולמבחני הערכה. זה כולל את החינוך החרדי וגם לימודי עברית במגזר הערבי. ישתוללו? שישתוללו.
9. שינוי מוחלט בתמריצים. לבטל בהדרגה קצבאות ילדים החל מהילד הרביעי, להחזיר את תקציבי הישיבות לרמתם הקודמת והנמוכה יותר, לבטל משרות מיותרות של רבנים ומפקחי כשרות במימון ציבורי ולהחזיר את רפורמת הכשרות מממשלת השינוי.
במקביל יש להקים רשות לאומית להשתלבות, שתתוקצב במיליארדי שקלים ותציע השכלת מבוגרים, השלמת לימודי ליבה, הכנה לאוניברסיטה, הכשרה מקצועית וטכנולוגית, סיוע בתעסוקה ומסלולים לשירות צבאי או לאומי לכל מי שרוצה לחצות את הגשר אל הזרם המרכזי של החברה הישראלית – בין שחרדים או ערבים.
10. גיוס או שירות לאומי. לימודים בישיבה לא צריכים עוד לפטור צעיר כשיר משירות צבאי או משירות לאומי מוכר בחוק. יש לחוקק חוק שירות אוניברסלי, שיונהג ברגישות ובהדרגה. משתמטים חרדים צריכים לשאת באותן השלכות כמו משתמטים אחרים. ניתן לשלול הטבות, ומוסדות המסייעים באופן שיטתי להשתמטות צריכים לאבד תקצוב. בתחילה לא יהיה ניתן לעשות זאת בהסכמה, משום שאין כיום שותפים – אם כי יישום נחוש עשוי בסופו של דבר לייצר כאלה.
כל זה מחייב סדר עדיפויות לאומי חדש. ישראל השקיעה יותר מדי במלחמות, בהתנחלויות ובקניית שקט פוליטי, ופחות מדי במדינה עצמה. הגיע הזמן להפוך את הזרם: להחזיר את הכסף, האנרגיה והשאפתנות הלאומית לישראל ולישראלי. בלי לוותר על ביטחון אמיתי.
11. להפוך את הנגב והגליל לפרויקט הלאומי החדש. שינוי מוחלט בסדר העדיפויות הכלכלי: לא כסף להתנחלויות מבודדות, למנגנונים מגזריים ולצרכים פוליטיים – ויותר לתשתיות, דיור, תחבורה, בריאות וחינוך בישראל הריבונית. את האנרגיה והכסף שבוזבזו יש להפנות לנגב ולגליל. להשקיע מיליארדים בכבישים, ברכבות, בדיור, בבתי חולים, באוניברסיטאות ובתעשייה, לצד תמריצי מס אגרסיביים לעסקים ולמשפחות. בצפון יש להקים רשת תחבורה אמיתית שתחבר את חיפה, עכו, נצרת, כרמיאל, טבריה וקריית שמונה.
יהיו התנגדויות זועמות, אבל ממשלת ההצלה הלאומית אינה יכולה להרשות לעצמה להירתע. המשימה אינה רק להחליף את נתניהו, אלא להידרש לבעיות היסוד הבוערות, לתקן את נזקי העבר, לחבר מחדש את ישראל לעולם הדמוקרטי ולתת לישראלים תקווה.
אם הצעדים האלה לא יינקטו, ספק אם המדינה תשרוד עד שנת המאה שלה ב-2048. ההתערבבות עם אוכלוסייה פלסטינית עוינת, יחד עם הצמיחה הדמוגרפית המהירה של המגזר החרדי בלי שיעבור רפורמה רדיקלית, יהרסו את הבריתות של ישראל ואת גישתה לשווקים העולמיים ויבריחו את המגזר היצרני. יישאר כאן גטו מרושש ומסוכסך שלא יאריך ימים.
אבל אם ישראל אכן תעשה את הדברים האלה – בנחישות ובתחושת שליחות ודחיפות – ייתכן שהביטוי שבו נתקלתי ברומניה לפני כל אותן שנים יתפוס גם כאן. יש כאן הרבה מה להציל וכדאי להתאמץ. עדיין יש סיכוי להצלה לאומית.
התרעות פיקוד העורף