יש עתיד בלי עתיד: כך התרסק המותג שבנה יאיר לפיד | ד"ר איתן לסרי

מפלגה שביססה את מעמדה בבחירות 2022 כסיעה השנייה בגודלה בכנסת עם 24 מנדטים וכ-847 אלף קולות, מוצאת את עצמה לקראת בחירות 2026 כשהיא מפורקת, חלשה ללא תמיכה ציבורית אשר פסקה מלכהן ולהתמודד באופן עצמאי. תחת זאת, נאלצה "יש עתיד" לחבור לרשימת "ביחד" בהובלת נפתלי בנט, תוך צפי למכסה מצומצמת בלבד של 4-3 נציגים מטעמו מתוך כ-9-8 המנדטים שצפויה המפלגה המשותפת לקבל לפי הסקרים. זהו אינו משבר זמני בסקרים; זוהי התפרקות של תשתית פוליטית ומעבר ממפלגת שלטון פוטנציאלית לסיעת לוויין שנעלמה והתפרקה לה מבלי להותיר הישגים משמעותיים בכנסת ובממשלה.

מפלגת איש אחד: כשגרעין המייסדים מתפורר

אחד הכשלים המבניים של "יש עתיד" מיומה הראשון היה התלות המוחלטת במנהיגה. לפיד היה המותג, המצע והסמכות הבלעדית. במקום לבנות תנועה רעיונית רחבה עם מוסדות דמוקרטיים, הנהגה משותפת ודור המשך, נוצרה מפלגה הרשומה על שמו של אדם אחד המאוהב בעצמו ובהצהרותיו המשתנות מיום ליום ללא מעשים אמיתיים בשטח.

יש עתיד נולדה ב-2012 על גבי המחאה החברתית וזיהתה מצוקה ציבורית אותנטית: מעמד ביניים קורס, יוקר מחיה ופערים בשוויון בנטל. אלא שמפלגת מרכז חפצת חיים נדרשת להפוך זעקה אזרחית לתפיסת עולם לאומית כוללת. תחת זאת, המפלגה עברה תהליך הצטמצמות רעיוני: שלב ראשון: מינוף הכעס הכלכלי-חברתי של מעמד הביניים. שלב שני: העברת מרכז הכובד למאבק במתיישבים ובמדיניות ההתיישבות ביהודה ושומרון. שלב שלישי: הפיכת המאבק במפלגות החרדיות ובסוגיית הגיוס לרכיב זהותי וראשוני. שלב סופי: ריכוז כל האנרגיה הפוליטית בקמפיין "רק לא נתניהו" תוך הגברת השנאה והסיוע להסתה כנגד נתניהו ומחנה הימין. אפשר לבקר את מדיניות ההתיישבות, לקרוא לשוויון בנטל ולתקוף ראש ממשלה מכהן - כל אלה עמדות לגיטימיות בדמוקרטיה. הבעיה מתחילה כאשר הביקורת הופכת לתחליף לחזון, למטרות וליעדים גם יחד. אי אפשר לבנות תנועת שלטון לאורך זמן אך ורק באמצעות סימון אויבים פוליטיים.

במשך שנים חזר לפיד על המסר כי מחנהו הוא הרוב, הוא אף צעק זאת כמה פעמים: "ניצחנו"         "אנחנו הרוב" בעוד הוא שועט להליך הפוך של התרסקות פוליטית ואישית ומוסיף שהממשלה עומדת ליפול וכי "לביבי אין ממשלה" המילה "ניתוק" מאפיינת זאת מצוין. אלא שהמציאות הפוליטית התבררה כמורכבת יותר מהסיסמאות. נתניהו עצמו הוביל לחימה בשבע זירות לצד פעילות מדינית בינלאומית יחד עם הנישא טראמפ כנגד אותן מדינות שקרו תיגר על ישראל ולפיד לא היה שם, ממשלת נתניהו נשארה על כנה והייתה פעילה מאוד בשטח, הקואליציה שרדה, והכנסת ה-25 משלימה את ימיה עד תום לאחר שנים שזה לא קרה.

מבחנה של אופוזיציה אינו נמדד בעוצמת הצעקה שלה, אלא ביכולתה להציב אלטרנטיבה שלטונית אמיתית. בדיקת הנוכחות הפרלמנטרית מ-2024, שהציבה את יאיר לפיד במקום ה-103 בלבד! בשעות נוכחות בכנסת באותו כנס (עם כ-78 שעות), המחישה את הביקורת הציבורית על היעדרו מהעבודה הסזיפית בשטח הפרלמנטרי אותה הוא פספס. כשרק תפיסה אופוזיציונית שגויה אינה מצליחה לזעזע את הקואליציה או לייצר דינמיקה של חלופה, אסטרטגיית ה"רק לא" מאבדת את כוחה ונחלשת.

הציבור נע ימינה – ולפיד נשאר בלי תשובות

אירועי 7 באוקטובר 2023 שינו את סדרי העדיפויות הלאומיים. המרכז והימין הישראלי דרשו מנהיגות עם תשובות ביטחוניות ולאומיות חד משמעיות מול איראן, עזה, חזית הצפון ועתיד ההתיישבות. במציאות זו, לפיד התקשה לפרוץ את גבולות המחנה הליברלי-חילוני. בהיעדר מצע ביטחוני וכלכלי פוזיטיבי, המצביעים שהגיעו אליו ב-2022 מצביעי מחאה חלופיים - פשוט המשיכו הלאה.

מפלגת "יש עתיד" וראשיה הציגו נסיקה מטאורית שהגיעה לשיאה ב-2022 עם 24 מנדטים, אך כעת, לקראת בחירות 2026, המפלגה חווה התפרקות מבנית ושחיקת מותג חריפה. הציבור הישראלי, בייחוד לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, אינו מסתפק עוד בהגדרת היריב; הוא דורש תשובות ברורות בסוגיות ביטחוניות, כלכליות ולאומיות. בהיעדר חזון פוזיטיבי, מפלגת המחאה שהבטיחה עתיד נותרה ללא תשובות - ונבלעה בתוך מסגרת פוליטית חדשה שספק אם תחזיק מעמד לבדה אלא אם תחבור למפלגת "ישר" של גדי אייזנקוט ותשרוד תחתיו.

החיבור לנפתלי בנט במסגרת "ביחד" והפחתת כוחה של יש עתיד לכדי נספח מוביל ברשימה שבראשה עומד מנהיג אחר חלש לא פחות מלפיד, הם הודאה פוליטית בהשמדת הערך של המותג. האירוניה הגדולה היא שמפלגה שהבטיחה "יש עתיד" לציבור הישראלי, מוצאת את עצמה נלחמת על עתידה שלה. לאחר שנים של הצהרות "ננצח" ו"אנחנו הרוב", נותר מהדהד רק הצליל הסאטירי של "בדד אלך, בדד אשב" – מטאפורה פוליטית למנהיג שנותר בודד בצמרת המפלגה שהקים, לאחר שבכיריו עזבו ורוב רובם של מצביעיו התפזרו למפלגות אחרות. והלקח העיקרי ללפיד, לחבריו בסיעה ולמפלגות מחאה חדשות הוא: מחאה כועסת יכולה להביא מפלגה לכנסת, אך רק חזון, מדיניות ותשובה לשאלה "בעד מה אנחנו" ואיך אנו מקדמים זאת בשטח? - יכולים להשאיר אותה שם.