משהו גדול מתבשל סביב ישראל - והכתובת כבר על הקיר | יצחק בריק

במשך מאות שנים התחוללו מאבקים עקובים מדם בין טורקיה, מצרים וארצות מספוטמיה (עיראק וחלק מאיראן) על השליטה בלבנט (סוריה, לבנון, ישראל, ירדן וסיני). אזור זה, שבו ישראל ניצבת במרכז, היווה את "לב העולם הישן" והתאפיין בחשיבות אסטרטגית, כלכלית וגיאופוליטית עצומה:

הוא היה צומת דרכים אסטרטגי ומסדרון יבשתי, הלבנט חיבר בין אירופה, אסיה ואפריקה, והיווה תנאי הכרחי לשליטה בנתיבי המסחר והכלכלה, הלבנט שלט על דרכי הבשמים והמשי היבשתיות מהמפרץ הפרסי אל הים התיכון, וסיפק למספוטמיה מוצא ימי קריטי לאירופה וצפון אפריקה דרך נמלים מרכזיים כעכו, ביירות וטריפולי.

המהפך המטלטל: איחוד שורות נגד ישראל

לאחרונה אנו עדים לשינוי מקצה לקצה שלא נראה כמותו מאות שנים: אותן יריבות היסטוריות הפכו את כיוונן ב-180 מעלות. במקום להילחם זו בזו, הן מתאחדות במטרה למוטט אויב משותף, מדינת ישראל, שנתפסת בעיניהן כאיום אזורי כולל.

החזון הטורקי הוא לצרף את כלל המדינות המוסלמיות לברית אנטי-ישראלית, תהליך המלווה כבר כיום בתרגילים צבאיים משותפים שמטרתם המרכזית היא החלשת ישראל עד כדי סילוקה מאזור המזרח התיכון כגורם המאיים על מדינות מוסלמיות.

פגיעות אסטרטגית, התפוררות פנימה והפקרות מדינית

ישראל גם סובלת מאובדן תמיכה של ידידות רבות באירופה ובעולם. והתפרקות החוסן הלאומי, שסעים פנימיים עמוקים בין דתיים לחילוניים, ימין לשמאל ויהודים לערבים מייצרים שנאה יוקדת שמונעת שיתוף פעולה ומאיימת על עצם קיומה. הדרג המדיני, הצבאי והציבורי שקוע בשוטף ואינו נערך כלל לאתגרים הקיומיים הניצבים בפתח.

על רקע רעידת האדמה האסטרטגית והמציאות הקיומית המורכבת, ישראל ניצבת בפני נקודת מפנה קריטית שאינה מאפשרת עוד ניהול שוטף או הסתמכות על קונספציות עבר. כדי למנוע את האסון הבא ולהבטיח את עתיד המדינה, יש לנקוט באופן דחוף שורה של צעדים דרמטיים במספר מישורים מרכזיים:

איחוד השורות והחלפת הנהגה: הצעד הדחוף ביותר הוא שיקום החוסן הלאומי מבפנים. חובה לעצור את השנאה השבטית והריבים הפנימיים בין המגזרים, ולצמוח למנהיגות אמיצה, אחראית ובעלת חזון, המציבה את האינטרסים העליונים של המדינה מעל לכל שיקול פוליטי או מגזרי.

לנוכח התעצמות הצירים האזוריים סביבנו וההבנה שלא ניתן להישען עוד באופן בלעדי על מעצמות זרות, חובה לבנות מחדש את עוצמתם של כוחות היבשה, האוויר והים, בדגש על פיתוח והטמעה מהירה של טכנולוגיות פורצות דרך כמו לייזר עוצמתי, כטב"מים, חיל טילים ועוד). הצבא חייב להיות ערוך למלחמה כוללת בכמה זירות במקביל, מול איומים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים.

על ישראל לגבש תפיסת ביטחון לאומי חדשה שאינה מבוססת עוד על ההנחה שבעלות ברית ינהלו עבורה את המערכה או יבלמו את האיומים הקיומיים במקומה. נדרש תכנון ארוך טווח המשלב חזון מדיני וכלכלי חזק, במטרה להבטיח את כושר ההישרדות של המדינה מול מרחב עוין המשתנה לבקרים.

על ישראל לשקם את יחסיה עם ארצות הברית ומדינות אירופה, ולהרחיב את בריתותיה עם מדינות ערב. כישות קטנה המוקפת במרחב עוין ומוגבלת במשאביה הכלכליים והאנושיים, קשריה ההדוקים עם מעצמה כארצות הברית חיוניים מאין כמוהם להבטחת הישרדותה.