נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגים תמונה מדאיגה: בשנת 2024 עזבו את ישראל 82,800 אזרחים, כשרק 24,100 שבו אליה. בשנים 2022־2024 נמדד מאזן הגירה שלילי של כ־140 אלף ישראלים. מדובר בתופעה, שמשקפת מגמה חברתית וכלכלית.
שלוש סיבות בולטות לעזיבה: יוקר המחיה; מצב ביטחוני ופוליטי הגורם לחשש, לשחיקה, לאי־ודאות ולחוסר יציבות מתמשכים; אפשרויות של לימודים מתקדמים או עבודה מפתה בתחומי ההייטק, הרפואה והמדע, בתנאים שאינם קיימים בישראל.
ההגירה השלילית אינה רק נתון סטטיסטי. היא מגלמת אובדן הון אנושי איכותי. בטווח הארוך, זה עלול לפגוע בחוסנה הכלכלי, המדעי והחברתי של ישראל.
לצד העוזבים, יש ישראלים שיצאו מהארץ ומעוניינים לשוב, אך נתקלים בקשיים. דוחות מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביעים על חסמים מרכזיים: יוקר המחיה, קושי במציאת תעסוקה בשכר התואם את רמת ההשתכרות בחו״ל, והחסם הבריאותי – הדרישה לתקופת המתנה של כחצי שנה לקבלת שירותי בריאות ממלכתיים. גם מערכת החינוך אינה ערוכה לקליטת ילדים חוזרים.
על המדינה לעבור מגישה של "הטבות נקודתיות" אל בניית מעטפת קליטה רחבה. צעד דחוף הוא ביטול תקופת ההמתנה הרפואית. בנוסף, יש להקים "מסלול ירוק" במערכת החינוך ולפשט את הליכי הרישום. כמו כן, יש ליצור תמריצים עבור מעסיקים לקליטת מומחים חוזרים, להקל בהכרה ברישיונות מקצועיים זרים, להרחיב נקודות זיכוי במס לתושבים חוזרים ולצמצם את הפער מול התנאים הניתנים לעולים חדשים.
מדובר בהשקעה כלכלית וחברתית, שתתרום לעתידה וליציבותה של המדינה. ישראלים חוזרים מביאים ידע מקצועי בינלאומי, מיומנויות וקשרים גלובליים. הם הופכים למנועי צמיחה בהייטק, ברפואה ובאקדמיה. תשלום המיסים שלהם מכסה במהירות את עלות קליטתם. רוב הישראלים השבים דוברי עברית, מכירים את התרבות, ולרבים מהם יש כאן קשרים משפחתיים תומכי קליטה. חזרת ישראלים מחזקת את הלכידות החברתית ומפיחה רוח חדשה בציונות. ישראל חפצת החיים אינה יכולה להרשות לעצמה ויתור על בניה ובנותיה.
התרעות פיקוד העורף