למה אישה צריכה לבחור בין אמהות נוכחת ובין מימוש הפוטנציאל המקצועי, הניהולי והמנהיגותי שלה? למה התרבות הארגונית בישראל עדיין מקדשת ישיבות בשעות ערב מאוחרות, זמינות סביב השעון ושריפה של ארבע שעות בדרכים מדי יום, כאילו הן מדד לכישורים, למובילות או למחויבות לשיטה?
עולם העבודה המודרני כבר הוכיח בשנים האחרונות שגמישות תעסוקתית, עבודה היברידית ומדידת תפוקות לפי איכות ותוצאות, ולא לפי שעות נוכחות פיזית במשרד, אינן רק אפשריות, אלא גם יעילות, רווחיות ומקדמות חדשנות. הגיע הזמן שהמשק הישראלי יתעורר, ישפר את דפוסי העבודה המיושנים ויציב נשים שהן אמהות על המפה העסקית המובילה והבכירה.
נשים אינן צריכות ש"יעצימו" אותן. הן כבר מגיעות עם השכלה מקיפה, ניסיון עשיר וכישורים מוכחים. מה שנשים צריכות הוא מערכת ארגונית אמיצה, שתזיז מהדרך את החסמים ואת הנורמות המאובנות ותבין שכדי ליהנות ממנהיגות נשית איכותית יש להתאים את סביבת העבודה למציאות החיים.
התרעות פיקוד העורף