מבט על ש"ס ועל יהדות התורה בשנים האחרונות חושף תמונה עגומה: למפלגות אלה אין עוד מה להציע לבוחריהן מלבד שנאה יוקדת כלפי היועצת המשפטית לממשלה ודמעות תנין על "רדיפת עולם התורה". במקום לספק מענה אמיתי לעוני המעמיק, למצוקת הדיור, או לקריסת התשתיות בערים החרדיות, עסקני המפלגות מנהלים קמפיין התקרבנות מתמיד. הם מסיתים נגד שומרי החוק כדי לכסות על כישלונם בדאגה לצרכים הבסיסיים של הציבור שלהם.
במשך שנים הורגלנו לראות בש"ס וביהדות התורה נציגות בלעדיות. אלא שכיום מאות אלפי חרדים – בדגש על חרדים עובדים ועולים חדשים – חשים מופקרים. בעוד הנציגים בכנסת נגררים אחר הקו הקיצוני של הפלג הירושלמי ועוסקים בעסקנות צרה, הציבור בשטח נחנק מעוני ומהיעדר אופק תעסוקתי.
הבשורה של מפלגת "הציבור החרדי" היא גם תודעתית. בסוגיית הגיוס היא מציגה עמדה אמיצה ומנוגדת לקו הרשמי: מי שאינו לומד תורה באמת חייב להתגייס לשירות צבאי או לאומי. המפלגה אף תומכת בהקמת אוגדה חרדית בצה"ל. בנוסף, היא מבקשת לשלב חרדים באקדמיה ובשוק התעסוקה, ולהכניס לימודי ליבה לתוכנית הלימודים. המפלגה אפילו שילבה ברשימה שתי נשים חרדיות ברביעייה הראשונה.
אבל המספרים בסקרים הם רק חלק מהסיפור. הנתון האמיתי הוא הרוח שמנשבת מלמטה. הציבור החרדי מבין שמגיעה לו מנהיגות שמכירה תודה למדינת ישראל, מנהיגות שתדאג לרווחתו, לחינוך ילדיו, לפרנסתו ולרחובותיו. לא ידוע אם מוטי לייטנר ומפלגתו יממשו את השינוי בכנסת הבאה, אבל הכרזת המרד שכבר נעשתה מול ההנהגה הוותיקה מהדהדת והיא בלתי ניתנת להעלמה.
התרעות פיקוד העורף