"בהתחלה הגלויות והברכות יוצרו רק בשיטת הדפסה בסיסית בגווני חום-אדמדם. לאחר מכן התחילו לצבוע אותן ידנית, ועם הקמת בית הדפוס התחילו להדפיס בצבעים. העניין העיקרי בכרטיסי הברכה היה המסר של הארץ שנבנית: שמחה, התפתחות, התחדשות ובנייה. רואים בהן למשל זוג רוקד הורה, חבר'ה רוקדים מסביב למדורה, חלוצה בשדה שיבולים, יישובים מוקמים, חומה ומגדל, החיים במעברה – כל אלה עם הכיתוב 'לשנה טובה'".
גלויות מיוחדות לשנה החדשה שמורות גם בארכיון בית לוחמי הגטאות. אפשר לראות שם בין השאר ברכות שנשלחו מתל אביב ומחיפה בשנים 1927 ו-1929 למשפחה ולחברים בחוץ לארץ, כשעליהן תמונות השולחים.
יש שם, למשל, ברכת שנה טובה שנשלחה לתיאודור הרצל ב-1897 מאת יצחק שבדרון ובניו "בשם ציונים רבים", על גבי כרטיס הכניסה לקונגרס הציוני הראשון. שבדרון משבח בברכה את הרצל ואת פועלו: "בדרך אשר החל ללכת ילך, יאמצהו ד' ויכוננהו".
יש גם כרטיס ברכת שנה טובה אל בנימין זאב הרצל שנשלח ב-1903 מבני משפחת זלאטשינקא. בחזית הברכה תמונות של צירי הקונגרס הציוני הראשון. ויש גם ברכת שנה טובה מתקפלת שנשלחה אל דוד וולפסון מהפדרציה הציונית בדרום אפריקה בראשית המאה ה-20. רואים בה את דמותו של הרצל לצד איור של אנשים ההולכים לכיוון השמש הזורחת שעליה כתוב "ציון".
"מה שמאפיין את כרטיסי הברכה האלה הם המוטיבים הציוניים המופיעים בהם", מסביר פורטוגז. "לדוגמה, קולאז' תמונות של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בבזל ב-1897 שבמרכזו תמונה של הרצל. בברכות יש גם אלמנטים כמו מגן דוד והכותל".