מה זה תשפ"ז?
תשפ"ז. האם זה: תש פז? זאת אומרת: הזהב נחלש? האם זו אזהרה שמחיר הזהב יירד בבורסות בשנה הבאה ולכן כדאי לצאת מהשקעה בזהב?או שמא זה דבר אחר לגמרי. אולי תשפ"ז זה: ת"ש פז. זאת אומרת: תנאי שירות זהב, לכולנו. אני לא יודע מה יקרה בבורסה למחירי הזהב בתשפ"ז והאם כוח הזהב תש. זה לא תלוי בנו. עם זאת, בעניין תנאי השירות שלנו הרבה תלוי בנו. רק כשתגיע תשפ"ח נדע אם היו לנו תנאי שירות זהב לאורך שנת תשפ"ז, שמתחילה עכשיו, או אם הבאנו על עצמנו בשנה הזו תנאי שירות פח לעתיד.
מה נאחלה?
הגדה המערבית עד מתי?
אין ביטוי כזה: "הגדה המערבית". זה חלק מהשם המלא שממלכת ירדן נתנה לשטח הזה של ארץ ישראל, והשם שהירדנים נתנו הוא: "הגדה המערבית של ממלכת ירדן ההאשמית".
"הגדה המערבית" או "הגדה" הם רק קיצור. קיצור מעוות. הביטוי התקין נמצא, באופן כמעט קומי, אפילו בתקנות הדואר הירדניות משנת 1950. סעיף 2 קובע כי תקנות הדואר שהיו נהוגות "בגדה המזרחית של הממלכה הירדנית ההאשמית" חלות "גם על הגדה המערבית שלה". וסעיף 3 כבר אומר זאת בלי להשאיר הרבה מקום לטעויות הבנה: "הגדה המערבית של הממלכה הירדנית ההאשמית". الضفة الغربية من المملكة الأردنية الهاشمية.
יתרה מזאת: באותו סעיף הורתה ממלכת ירדן למחוק בכל התקנות ובכל ההוראות את המילה "פלשתינה" כהגדרה של הגדה המערבית של ממלכת ירדן. לא עוד פלשתינה! רק: "הגדה המערבית של הממלכה הירדנית ההאשמית".
זה לא היה ניסוח מקרי של פקיד דואר בכיר יצירתי. כידוע, באפריל 1950 הכריז הפרלמנט הירדני על איחוד שתי גדות הירדן, המזרחית והמערבית, למדינה אחת: הממלכה הירדנית ההאשמית. כבר בתקנות ממשלתיות מ-1951 מופיע בפשטות הביטוי "עובדי הגדה המערבית של הממלכה".
אי לזאת, מי שאומר "הגדה המערבית" מקבל את ההנחה שיש ממלכה ששייכת לבית מלוכה האשמי, והיא משתרעת משני עברי הירדן, יש לה גדה מזרחית ויש לה גדה מערבית. ויש עוד פרט מעניין: השם "יהודה ושומרון" אינו המצאה ישראלית שלאחר 1967, או רק שם תנ"כי. בהחלטת החלוקה של האו"ם מ-1947, עוד לפני שהיה בכלל הביטוי "הגדה המערבית", מופיע במפורש באנגלית הביטוי "חבל ההר של שומרון ויהודה".
מי שמקפיד לומר "הגדה המערבית" כדי לכבד את הלאומיות הפלסטינית, רק פוגע בהם. נא לא לפגוע ברגשות הפלסטינים. "הגדה המערבית" איננו שם פלסטיני עתיק. כשמישהו מביט בכם בחומרה ואומר: "בשבילך זה אולי 'יהודה ושומרון'. אני אומר 'הגדה המערבית'", ראוי להשיב בנימוס: "בטח. הגדה המערבית של ממלכת ירדן. תודה על התיקון".
מה עושים בשדה התעופה בעת עיכוב בטיסה?
ישראלים טסים בחגים, והדבר שהכי מפחיד אותם הוא מה יקרה בשדה התעופה. מה שמפחיד ישראלי אחד הוא הזדמנות עסקית לישראלי אחר. הנה כמה יוזמות: שמישהו יפתח פעוטון וגן בשדה למקרה שהטיסה מתעכבת. שמישהי תעשה קואוצ'ינג התרגעות להורים. שמישהו יקים לאונג' בלי ילדים. שמישהו ישכיר אוהלים מתנפחים ומיטות ילדים מתקפלות, ובכלל ישכיר לפי שעות מזרנים מתנפחים, למקרה שהטיסה מתעכבת ממש הרבה ולכולם יש דודא לישון קצת.
פינת השלולית
זו פינת שלולית שפרסמתי בעבר, ולאחרונה אני מקבל מכתב בזו הלשון: "מאיר שלום, לפני 42 שנים נפגשנו על שפת הכנרת - בוגרי י"ב מקיבוץ עין הנצי"ב. השארנו לך פתק נחמד על החלון, ואתה באדיבותך וחוש ההומור הנהדר פרסמת את הפתק עם תשובה שלך בפינת השלולית של יום שישי".
כותב המכתב צירף את צילום ה"פינה" מהעיתון (שהוא שמר עליה עד היום), והוסיף שהם כולם מתכנסים אצלו בבית לחגוג את השנה שבה בני הכיתה יגיעו לגיל 60, וגם ביקש שאכתוב להם ברכה קצרה. סקרנותי הביאה אותי לצלצל אליו ולשאול קצת. למדתי שהם היו כיתה של עשרה בנים ובנות.
"כולם בארץ?", שאלתי. "כן, כולם בארץ ואפילו נוספה עוד אחת שהייתה רק בקבוצה של בני גילנו שהגיעו מארה"ב ללמוד איתנו תקופה קצרה. היא עלתה לארץ לפני 15 שנה". "כולם נשארו בקיבוץ?", שאלתי. ניחשתי את התשובה. "לא כולם, שניים כן. גם אני לא".
למדתי גם לאילו קריירות והישגים הגיעו חברי הקבוצה הקטנה הזו. שלחתי להם ברכה קצרה, הוא שלח לי סרטון של הרגע שבו הוא קורא בפניהם את הברכה, וככה גם ראיתי את כולם ואת בני זוגם.
לסיכום השנה החולפת, שנת תשפ"ו, זכיתי כך גם לתמונת מצב ישראלית של קורות כיתה אחת.
התרעות פיקוד העורף