אבל שיא חדש, כנראה עולמי, נרשם במערכת הבחירות הנוכחית בשיטת המעברים. הכוונה היא לאותם מועמדים שמצליחים לעשות את זה, כלומר להחליף מספר מפלגות ורשימות תוך כדי מערכת הבחירות. זה הספק מדהים וגם מופע מרהיב המבטא את הנחישות (יש שילעיזו: הנואשות) להיות בכנסת בדרך כזו או אחרת, יהיה אשר יהיה.
אומרים על הישראלים שהם טובים באלתור ופחות בתכנון ארוך טווח. נדמה שהתנהלותו של הנדל בשדה הפוליטי היא ראיה טובה לכך. האיש מצליח בבוקר לבקש את אמונו של הציבור ברשימה אחת, והופ - בערב לעשות את אותו דבר עבור רשימה אחרת. וזה כנראה שיא עולמי.
הדבר המתעתע אך גם המשעשע הוא שכל זה נעשה תוך כדי שימוש בסיסמאות טהרניות על פוליטיקה אחרת. שירותו הארוך של הנדל במילואים במהלך המלחמה בוודאי ראוי להערכה רבה, על אף מה שנראה היה לכאורה כשימוש בשירות הצבאי לקידום מטרות פוליטיות באופן סימולטני. אבל הנדל לא לבד.
איפה הכסף?
מה שמעניין הוא שיפי הבלורית והתואר מסתמנים כמצטיינים במעברים הללו תוך כדי מערכת הבחירות עצמה. אותם ערכיים, אנשי "הגוש השלישי" (שמעולם לא היה קיים כמובן) ומטיפי האחדות. אבל מסתבר שלא האחדות וגם לא הרעוּת הספיקו על מנת להחזיק ביחד אפילו את הצמד מנס הרים. בפרידתם הוכיחו שגם המשפט היפה מספר משלי "טוב שכן קרוב מאח רחוק" אינו תמיד נכון.
טרופר זכה להערכה ציבורית רבה ומוצדקת עקב האלטרואיזם שהפגין בתרומת כליה. במערכת הפוליטית מעטים הם האלטרואיסטים, ולעניין זה חילי אינו חריג. לזכותו ייאמר שבמבחן התוצאה, כפוליטיקאי, הוא סידר לעצמו אחלה דיל. הוא לא אמור להיות אלטרואיסט בשדה הפוליטי, אבל דומני שניתן בהחלט להיפרד לשלום משיווקו כסוג של צדיק בשדה הזה.
בספר קהלת (פרק ז, פסוק טז) נכתב: "אל תהי צדיק הרבה". בפוליטיקה אין צורך להיות צדיק, אבל לא מומלץ לקנות גם את הפוזה של הצדקנים. אז מתמודדים יקרים, תדאגו לעצמכם כפי שאתם מבינים - אבל חסכו מאיתנו את הפוזה המיוסרת, הארשת האלטרואיסטית והטפות המוסר.
התרעות פיקוד העורף