שני מצביאים שמטרתם למשוך מצביעים, או לכל הפחות לא להבריח אותם. שריונים צפויים ומפתיעים, סוסים דוהרים, סוסים צולעים ואולי סוסים טרויאניים. מסמרים קטנים שבגללם יקום או ייפול דבר. מפת הרשימות לכנסת 2026.
גוש נתניהו
נתניהו לא התגלה כאן כמצביא גאון שיודע לארגן את כוחותיו, כך שאף גדוד לא יחוסל. התסריט היחיד ובו כל שלוש המפלגות צולחות בבטחה את אחוז החסימה הוא ירידה דרסטית של הליכוד. אם הליכוד צונחת לאזור 16-17 מנדטים, גם סמוטריץ' וגם וינטר עוברים. תסריט מרתק.
ושתי מפלגות גמדיות נוגסות במקצת בגוש החרדי ומבזבזות קולות: מפלגת הצבע השחור, כשמה כן היא, ומפלגת הצבע הלבן – רשימתו של מוטי לייטנר "הציבור החרדי" – שמייצגת חרדים עובדים, ולראשונה בתולדות הפוליטיקה החרדית משלבת נשים.
גוש התיקון/שינוי/אופוזיציה
בכל מקרה, האחריות רובצת על איזנקוט. מצביא חייב לעשות הכל, אבל הכל, כדי למזער סכנות לקראת המערכה. אתה בראש הגוש, אתה אשם. כל קול שמפלגת זליכה-הנדל עתידה לזרוק לפח יקטין את הסיכוי להקים ממשלה יציבה אחרי הבחירות.
אבל ישראל היא לא אוסטרליה ולא סינגפור. שאלה טובה אם ממשלת טכנוקרטים היא חזון, פרלמנט של טכנוקרטים בוודאי שלא. מצביע מן היישוב לא אמור לעשות עבודת תזה כדי לברר מהי השקפת עולמם, מהי האג'נדה של מועמדי המפלגה לכנסת. גם אם הוא מצביע בעיקר לראש הרשימה.
הסיעות הערביות
השיטה פשוטה: מכיוון שהסיעות הערביות הן מחוץ לקואליציה, נוכחותן תמיד משחקת לידי המיעוט שבקרב המפלגות היהודיות. ב-2022 הסתמן יתרון קל לגוש נתניהו, ובל"ד, כשרצה לבד ושרפה קולות בכוונה תחילה, הגדילה את גוש נתניהו.
היום, כשמסתמן רוב לגוש האופוזיציה, כל מנדט נוסף לסיעות הערביות מגדיל את הגוש החוסם בכנסת שלא מצטרף לממשלה האופציונלית. אז בל"ד, כשהיא מתמודדת בגוש אחד במסגרת הרשימה המשותפת ולא שורפת קולות, מסייעת לגוש נתניהו. ככה פשוט. התקווה הגדולה ביותר של נתניהו בבחירות 2026 היא "הערבים נוהרים לקלפיות".