לשלטון בישראל לא באמת אכפת - קרב ההישרדות יחל שוב השנה | רון קופמן

עם הבחירה והאור לגויים יציין הערב שנה חדשה. כולנו, או נכון יותר לומר רובנו, נאכל ארוחה חגיגית לפי תפריט ידוע מראש: סלטים, מרק, מנת דג שמורכבת משני דגים שונים, אולי שלושה, למעט האשכנזים שעדיין טורפים את הגפילטע פיש, שרק המחשבה על המנה מעוררת אצלי בחילה. עוף בתנור, עופיונים ממולאים, שני תבשילים של בשר בקר או כבש, כי בלי צלעות טלה בתבשיל אנחנו לא יכולים לחגוג.

קצת ממולאים, כי אנחנו הרי עם בלי פרופורציות: ארטישוק, כרוב, בצל ועלי גפן, תפו"א, אורז לבן ומג'דרה, כי חייבים איזון בין חלבון ולפחמימה. כל דיאטנית קלינית ו־400 משפיעניות אוכל יספרו לכם על זה – ואתם תאמינו, כי הן מצטלמות מאוד יפה. חנוטות באיזה סמרטוט יוקרתי של הלו יוגה, הלו לולי או הלו לולו. אין להן אפילו כתם שמן על הסמרטוט, והן נועלות סניקרס מעוצבות ב־1,000 שקל לזוג. אולי הן באמת יודעות לבשל, אף פעם לא טעמתי. אולי.

יהיו גם כמובן קינוחים: סדרת מאפים עם מילוי קצפתי (פרווה, רק פרווה, כן?) פירות העונה ופירות טרופיים סדורים על מגשי ענק. בהמשך יגיעו הפיצוחים, טריים כמובן. אתם הרי נכחתם בהליך הקלייה שלהם. אחרי הליך סביאה של כשלוש שעות, אנחנו נגהק וננפח את הנשמה, ונתפלל בלב שלא נגיע למיון חוס וחולילה. מישהו בשולחן יאמר תוך כדי התקף חרדה על סטורציה נמוכה מדי: "מסוכן במיון עכשיו. הצוות עכשיו זה רק עראברים. אסור להגיע לשם". כי אנחנו אוהבים את בני דודינו, ולא גזענים בכלל.

רק מלקרוא את מה שכתבתי כאן, אני נדרש לשטיפת קיבה, בהרדמה מלאה. אבל הלו, שנה טובה, כן? אז צריך לחגוג, חובה, כי כך ציוונו אלוקים. כך אומרים לנו שציוונו. הרי בתאריך כ"ה באלול נברא העולם, מספרים לנו. איך יודעים, בהיעדר לוח שנה עברי ו/או גרגוריאני ביום הבריאה? לא יודעים, משערים, כי אמרו לנו ולא נאבקנו על האמת המדעית.

רק נתון אחד בערב ראש השנה מעציב אותי: אלה שאין להם, עניים שידם אינה משגת לרכוש מספיק מוצרי יסוד כדי לבשל ארוחת ערב חגיגית. יש ביניהם חילונים, דתיים, חרדים, קשישים ובהם ניצולי שואה, גם קשישים שנולדו כאן וחיים מפנסיה זעומה ותוספת של כ־2,500 שקל כקצבה מביטוח לאומי.

עשרות שנים אני כותב על זה, מדבר על זה, מייחל לשינוי בתפיסה השלטונית, של כל שלטון. נאדה. אף אחד לא זורק זי"ן בכיוון של הנזקקים. הם חיים מגמ"ח שמקוששות בשבילם עמותות שעוסקות ברווחה, נעלבים בשקט כי מה שיש זה מה שיש.

אני, כמו כולנו, או רובנו, מנקה את המצפון בתרומות בחגי ישראל. השבוע תרמתי שתי חבילות מזון לחג ב־500 שקל. זו עלות ממוצעת לשני גברים, בארוחת צהריים קבוצתית, בשיפודייה מפונפנת בתל אביב. מיליוני אזרחים כאן נוהגים כמוני.

אבל תמיד אני שואל את עצמי: מה קורה עם העניים כל השנה? מה קורה איתם אחרי חגי תשרי ועד פסח? איך הם מסתדרים אחרי שהשתכרו ארבעה עשורים בחייהם שכר בסיס, או שכר גבוה יותר מהבסיס ב־500 שקל, והיום הם גמלאים שחייבים לשלם הוצאות דיור, כגון ארנונה, ועד בית, חשמל, אולי משכנתה, אולי שכ"ד, תרופות וטיפולים משלימים, שאין עליהם החזר מלא מקופות החולים? ויש רכישות נוספות כמו ביגוד מינימלי ומזון.

זו לא איכות חיים, זו הישרדות. וזו לא תוכנית ריאליטי של 40 ימים, אלא 20־25 שנה החל ממועד היציאה לגמלאות. תשובות אין לי, אבל הרבה שאלות דווקא יש, מאחר שיש לי חלומות על מדינת רווחה, שממשלתה לא נאבקת בעוני, לאחר שהעניים כבר נכנעו בלי מאבק מול השלטון. אין להם הכוח להיאבק, הם רק יגידו תודה על כל לירה סורית דפוקה שיקבלו.

אומנם פתרונות למצב אין לי, אך החלטתי לשלוח קצת ברכות לשנה החדשה למתמודדים על מושב עשוי מעורו של במבי בכנסת ה־26. כי גם במהדורה הזו של אגם הדרעק, כל דיירי אגם הדרעק ידברו על שלום, ביטחון וחשש ממדינה פלסטינית שלבטח לא תקום בקדנציה הבאה. אף אחד לא ידבר ברצינות ובכוונה גדולה על עוני, בשביל אלה שאין להם מספיק אוכל.

שנה טובה ובשורות טובות לאבי האומה והמתחזה לצ'רצ'יל. בנית רשימה מ־ד־ה־י־מ־ה ואיכותית לתפיסתך לבחירות הקרובות, ממש בונבוניירה. כמו כל ראשי הגושים הגדולים, גם אתה סחרת בשכול מטבח 7 באוקטובר בשריונים. פתאום התאהבת בחטופים ובבני משפחותיהם וגם בנכי צה"ל. מה שווה האלקטורט של השכול, שהפך בבחירות האלה לסקטור פוליטי ולמאכערים שזכו לשריון, אין לי מושג. נראה בסוף אוקטובר.

כרגע, לדעתי הצנועה באמת, איני יודע אם המשוריינים שלך שווים מנדט אחד, ביחד, שעשוי להגיע לכ־55 אלף קולות. אבל באמת שנבואה ניתנה רק לשוטים. חטפת ימבה ברקסים לגבות ממועמדים שרצית לקשט בהם את הרשימה. במקומם שריינת את הארכי־מאכער יעקב ברדוגו, מהפרוקסי של אשפה 14. אני אשריין כמות נכבדה של פופקורן, גם מלוח וגם מתוק, לקרבות בין ברדוגו ליריב לוין, ישראל כ"ץ, חיים כץ, מירי "המחוננת" רגב, מיקי זוהר, צה"ל והשב"כ, לפחות.

חשבת, בטעות לדעתי, שטלי גוטליב היא מטרד קולני? צדקת לשלוש דקות. ברדוגו נותן לה מט סנדלרים בכל עימות פוליטי במפלגה או מחוצה לה. קנוניות, הדלפות וסיכולים פוליטיים. מי כמוך יודע את זה, אחרי ששירת אותך בנאמנות בכל סיכול פוליטי או ביטחוני, בעשור האחרון. אתה חולם להביא 30 מנדטים בבחירות, אני מאחל לך 20 מנדטים לכל היותר, כדי שההצגה שתתחיל כקומדיה, תמשיך בדרמה ותסתיים כטרגדיה באגם הדרעק – תהיה איכותית. כי רק בזכותך אין לנו שמחה טובה יותר מאשר השמחה לאיד, שתפרוץ כאן אם וכאשר תפנה את לשכת ראש הממשלה, בעזרת השם, הבוחר, השוטר והשופט.

שנה טובה ובשורות טובות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי "המחוננת" רגב. מאז שנת 2022, פתיחת הקדנציה של הממשלה הנוכחית, נהרגו עד תחילת השבוע 1,910 בני אדם בתאונות דרכים, לפי נתוני הרלב"ד. בשנה הנוכחית נהרגו כבר 317 בני אדם, בשמונה חודשים ושבוע. בקדנציה הנוכחית נפצעו באורח קשה בכבישים 11,863 בני אדם. תוצאות ההגדרה של פציעה קשה הן נכות לשארית החיים של הפצועים. הנתונים האלה מציגים את ישראל כמדינה נחותה בתחום תאונות הדרכים, לא רק במדינות ה־OECD, אלא גם בכל מדינה מתקדמת שאינה חברה בארגון.

מתחילת הקדנציה יש עלייה תלולה בכמות ההרוגים, ששיאה היה ב־2025 שהסתיימה עם 459 קורבנות. בממשלה שאת חברה בה לא מעט שנים, לא הוקם שום קבינט לבטיחות בדרכים, או בטיחות בכלל. אני מניח שזה לא מעניין אתכם, יש לכם תחומי עניין בוערים יותר: הפיכה משטרית, פטור מגיוס לחרדים, איך מסתירים טרור יהודי ביו"ש, הישרדות פוליטית. את מאוד אוהבת לטייל בחו"ל, בכל חו"ל אפשרי, כדי ללמוד תחבורה ותעבורה. אז יתפגרו עוד כמה עשרות בני אדם בכבישים עד סוף השנה, נו־ביגי, הם רק נתונים סטטיסטיים. החרדים הרי מספקים לנו ילודה בלי עין הרע. אין לי ספק שאת שרה מצוינת בתחומים שאת מופקדת עליהם.

שנה טובה ובשורות טובות לפופאי בן גביר, הקומיסר של המשילות שלנו. אתה בטח כבר יודע שמתחילת כהונת הממשלה ב־29 בדצמבר 2022 ועד לאמצע השבוע הנוכחי נרצחו בחברה הערבית 901 אזרחים. ישנם אזרחים שסבורים שזה אסון, וישנם אזרחים מאלה שתומכים בך, שמתייחסים לנתון הזה בזלזול: אל תגידו לי כמה עראברים נרצחו, תעדכנו אותי רק כמה נשארו.

הגדרת את עצמך כשר של משילות, כי המאכערים שעובדים בשבילך אמרו שזה מתאים לך. האשמת את כל העולם ואשתו: היועמ"שית גלי בהרב מיארה, השמאל־מחבלו־פלסטינו ומשאבים שחסרים לך. אז ארגנת לעצמך מהקופה של מאי גולן עוד מיליארדים של לירות סוריות דפוקות כדי לתמוך במשילות. ארגוני הפשיעה של החברה הערבית מסתלבטים עליך ומגדירים אותך כליצן. עובדה, הם עושים מה שבא להם בראש: רצח, גביית דמי חסות, הם אחראים על כל שמירת אתרי הבנייה בארץ, הברחת נשק וסמים (אני מאוהב בסצינות מהסרטונים שלך ושל המיליציה בפיקודך, בכל מבצע "משילותי", שבו אתם מוצאים ארבעה רימוני יד, שלושה אקדחים ושני כלי נשק ארוכים. ובמקביל 100 ק"ג של סמים).

מה זה לעומת הנצח, נכון? שנה טובה ובשורות טובות לאלוהי־צבאות־אדוניי, נפתלי בנט. כן, השנה החולפת הייתה קטסטרופה מבחינתך. טעית לחשוב שהאיחוד עם אין עתיד הוא בשורה לאזרחים בציון. אבל אתה מתרסק בכל יום בסקרים. יהיר לפיד התאבד פוליטית כאשר חבר אליך.

היו לו 24 מנדטים במהדורה ה־25 של אגם הדרעק. אם המציאות בסוף אוקטובר תהיה זהה לסקרים, יהיו לו 5־6 ברשימה המשותפת של ביחד. אני כמעט משוכנע שאם תגיע למספר דו־ספרתי של מנדטים, יהיה לך את הפרצוף לנסות ולשכנע את שותפיך לגוש רל"ב, שאתה נזר הבריאה והבשורה האמיתית לכהן כראש הממשלה.

הנרקיסיזם, אין לו סוף, כך לימדו אותי. ואתה הרי כבר הוכחת שאין לך בושה לדרוש ולהיות ראש ממשלה גם עם 6 מנדטים. איך זה נגמר, כולם יודעים. לא ידעת להשתלט על מפלגה של שבעה דיירים באגם הדרעק. שלושה בגדו בך כי היו סוסים טרויאניים. שניים שילמו את מחיר הבגידה, אחד עוד לא, אבל גם הוא ישלם. כי בחיים, נפתלי, לכל מעשה יש תוצאה. אתה עוד לא הפנמת את המציאות הזו.

אני רק מקווה שבמקרה שתוצאות הבחירות לא יתאימו לך, לא תעזוב את הגוש ותצטרף לאבי האומה המתחזה לצ'רצ'יל בשביל מינוי לשר הביטחון. כי מי שבגד ברצון בוחריו פעם אחת, הפעם השנייה הרבה יותר קלה לו.

שנה טובה ובשורות טובות לגדי איזנקוט. הרכבת רשימה נחמדה לקראת הבחירות, אבל זה אפילו לא המבוא למלחמה שמצפה לך מול תעשיית הרעל של אבי האומה, המתחזה לצ'רצ'יל ושות'. שמעתי שאתה מסכים לעימות טלוויזיוני עם אבי האומה. זה רעיון לא רע, השאלה היא רק אם תהיה מוכן. הוא יגיע חמוש ברעל מזוקק: היית רמטכ"ל נפל, שהונית אותו בעת שהיית בתפקיד, שהקטנת את הסד"כ של צה"ל, שהמלצת על חיסול התעשייה הצבאית, שביטלת שש אוגדות משוריינות, שכוחות המילואים הפסיקו להתאמן, שלא רצית לחסל את משפחת סנוואר והנייה, שהיית סוס טרויאני של השמאל־מחבלו־פלסטינו בעת שהצטרפת לקיבינימט הביטחוני.

קודם כל ולפני הכל, תצפה עשר פעמים בעימות של אבי האומה המתחזה לצ'רצ'יל עם איציק מרדכי. זאת הייתה פנינה של עימות. איציק לא הפסיק לחבוט בו בכליות וגם חבטות ג'אב לוודג'. אבי האומה הזיע בגדול, בענק. אחרי שתצפה באירוע הזה, תקדיש זמן לעימות של אבי האומה עם יצחק (בוז'י) הרצוג. בוז'י נכנע בנוקאאוט, כי לא ידע מה עושים בזירה, פתאום היא נראתה לו נורא גדולה ומפחידה, נעבעך. ואז תיכנס למחנה אימונים. אל תזלזל ביריב! כי גם אריה זקן, מותש וחולה הוא עדיין חיית טרף נדירה. אינך יכול לאבד ריכוז לשנייה.

כבר טעית כשהודעת שרק יודיעו לך ואתה תגיע. בקרב אגרוף, המנהלים של המתאגרפים רבים על כל פרט: גודל הזירה, כדי לצמצם את התנועה ללא קרב, עד כמה שאפשר; צבע הזירה, מיקום הפינות של הצוות, משקל הכפפות, שיהיו כבדות עד כמה שניתן, כדי לרכך את עוצמת החבטות; מספר הסיבובים בקרב. אתה שואף לכמה שפחות סיבובים, כן? אתה טועה. אתה יותר צעיר, יש לך סיבולת, חווית מספיק טרגדיות מאז טבח 7 באוקטובר. אתה זקוק להרבה סיבובים כדי להזכיר למתחזה לצ'רצ'יל את כל האסונות שהוא הוביל אליהם את המדינ'ע שלנו.

אבי האומה צפוי. הוא יתקוף אותך על האינגלית הצברית, על חוסר הניסיון המיניסטריאלי, על כך שאינך מרוקאי כמו לוחמי השוויון החברתי שלו – דודי אמסלם, מירי "המחוננת" רגב, מיקי זוהר ועוד. הוא יציג את כל אחד מהם כצ'ה גווארה לפחות. אולי הוא גם יגיע עם בנדנה, כדי להדגיש את החיבור הסינרגטי ביניהם. אתה חייב להיות מוכן מול הפארש הזה, כן?

צפיתי באין־ספור קרבות על תארים עולמיים באגרוף ב־45 השנים האחרונות. כדי לנצח, חובה לדעת לספוג, אבל להתמקד בנקודות התורפה של היריב. היוצא מן הכלל היה מייק טייסון, שנתן למייקל ספינקס להריח את הקנווס מקרוב ב־91 שניות, לפני 38 שנים. אני כבר קובע שאתה לא טייסון, אז אל תכעס.

תבחר ארבעה נושאים, לא רק ביטחון – שאתה ומנהלי הקמפיין שלך משוכנעים שאתה מפרק אותו עם עובדות וראיות מוכחות, תאריכים ושעות. אל תיתן לו לנאום ולספר סיפורים. תהיה מרוכז, תעבוד עם קומבינציות כדי להתיש את היריב. תתאמן הרבה, אפילו המון, ותנצח. לפחות מחצית מהציבור תומכת בך בקרב, זה המון כאשר מדובר בקהל.

שנה טובה ובשורות טובות לבני גנץ. חבל לי שלקית בבוחן מציאות לקוי. זה מתבטא לא רק במושג הקלוש והבלתי מציאותי א־ח־ד־ו־ת, שאתה מקפיד ללרלר אותו, אתה גם לא מפנים שאנחנו בעיצומה של מלחמת אזרחים. הקיטוב הוא עצום, קרע בלתי ניתן לאיחוי בשנים הבאות, ואתה לא האדם שימצא את הפתרון. איני יודע אם יש אדם כזה במדינ'ע שלנו – אבל אני משוכנע מעבר לכל ספק שאתה לא!.

אולי אתה מכור לסבל ולהשפלות, אין לי באמת את הידע. אבל אבי האומה המתחזה לצ'רצ'יל מזלזל בך בכל הזדמנות ומתייחס אליך כאל "פרופס" בלשכתו. פעמיים הוא כבר ניגב איתך את הרצפה בממשלתו, בלי להשתמש בסמרטוט. בפעם הראשונה כשמכרת את ציבור הבוחרים שלך, פירקת את המחנה, ורצת אל החיבוק הרעיל שלו.

גם בקבינימט של הביטחוני, המתחזה לצ'רצ'יל השתמש בך ובאיזנקוט כמו במוצר שפג תוקפו. אבל אתה מכור, אז אתה רוצה עוד מהסחורה הזו. הבעיה שלך היא שהציבור לא מאמין בך, כך טוענים הסקרים. אז הגיע הזמן לעצור, לספור את כמות הנפגעים ב"מחנה" שלך, שהיה צבא גדול, ועכשיו הוא בקושי רב כיתת כוננות בקיבוץ קטן במיוחד. הגיע הזמן להגיד: מיציתי, פסיק, תודה, נקודה. כי זה לא רק ההרס העצמי שלך, ממותג לכלומה ומאומה, אלא גם פגיעה שעלולה להיות אנושה בגוש הרל"ב.

שנה טובה ובשורות טובות לעופר וינטר ועמך ישראל. אני מקווה שתתמודד עד לשנייה האחרונה בבחירות. הסיכוי שלך לשכנע כ־170 אלף בוחרים להצביע לך הוא קטן מאוד, אבל המשך להילחם. אומנם סמוצ'קנע גרנד מייזר כבר התחמש באלוף (במיל') יוסי בכר כפרופס בקמפיין, מהלך שעשוי לגרום למט במאבק מולך, אבל אל תישבר. כל פתק בקלפי שתשרוף, הוא ניצחון קטן לגוש הרל"ב. אז אל תירא ואל תחת. המשך בדרכך הצודקת כדי למנוע את המשך שלטונה של גועליציית טבח 7 באוקטובר.

שנה טובה ובשורות טובות לאביגדור ליברמן. אני קול שבוי, אני אצביע לישראל ביתנו. אני מקווה שתגיע ל־9־10 מנדטים, אולי יותר. אבל במקביל אני מקווה שאחרי הבחירות לא תהיינה מלחמות אגו בגוש לגבי מי יהיה ראש הממשלה, בתקווה שלגוש תהיה הרבה יותר סחורה מהגועליציה היום. ניסיון, כישורים וידע פוליטי לא יעניינו אף אחד אם לגדי איזנקוט תהיה כמות מנדטים גדולה פי 2.5 מלישראל ביתנו. יש לך סט כישורים כדי לאחד את כל מערך האגו של הגוש הזה – כי יש כאן הזדמנות בלתי חוזרת להציל את הציבור. תהיה חונך של גדי, אל תהיה יריב.

לא מדובר כאן בהטבה כלכלית כלשהי, היא גם לא זקוקה לגמ"ח מהשלטון. רק לאישור שיוכיח שהיא תושבת חוזרת אחרי כ־20 שנה בבלגיה, שחזרה מכיוון ששני בניה, שהיו פטורים מגיוס, החליטו לעלות לישראל ולהתנדב ולשרת שירות צבאי מלא כלוחמים בצה"ל.

עכשיו יש לה מסמך שמסביר מדוע אין לה תלושי שכר משני העשורים האחרונים, כדי שתוכל לשכור דירה בשכונה יוקרתית בתל אביב, שתשמש לה גם מטבח מקצועי לבישול ואפייה. חן היא שפית, שרוצה למכור את האוכל שלה לתושבי השכונה. זה כל הסיפור.

הקליטה שלה במדינ'ע בשנה שחלפה הייתה שיא של אבסורד בירוקרטי ובעיקר טיפשי. אבל היא אישה מסורתית ומאמינה, היא כבר לא כועסת, היא מביטה קדימה. אני רק מבקש לומר תודה, מהלב, לכל אלה שסייעו לי, כדי לסייע לה. כי היא הייתה אדם מול מערכת מתנכרת.

אסיים בברכת שנה טובה ובשורות טובות בכל התחומים, קינדערל'ך של שאבעס־קוידש וראש השנה. אני מאחל לכולנו שכל הרע, הרוע והסחלה יעברו לכולנו רק ממול. בלי פגיעה באף אחד מאיתנו.