במבט ראשון, הנרטיב הנפוץ ממהר להציג זאת כ"ניצחון איראני מוחץ", כהשתלטות איראנית על עורק השיט העולמי מול קריסה סעודית. אכן, מדובר בהישג צבאי משמעותי לחות'ים ולאיראן, אך ניתוח עומק של העובדות חושף תמונה מעט שונה: תמרון אסימטרי נואש של איראן כדי להרתיע מפתיחת מערכה צבאית מחודשת מולה, שבריריות צבאית של הקואליציה האזורית וחשבון קר ומחושב של הבית הלבן.
מה באמת קרה בשטח?
המערכה הנוכחית נפתחה במתקפת נגד נרחבת של כוחות הממשלה התימנית (PLC) והקואליציה בגיבוי סעודי, כשממשלת תימן הצהירה רשמית כי "התקבלה החלטה סופית להחזיר את צנעא מידי החות'ים".
בשלב הראשון כוחות אלו רשמו הישגים קרקעיים: השתלטות על ערים במחוז אל-ג'וף והתקדמות לפאתי אל-ביידא, במטרה לחנוק את קווי האספקה החות'יים ולדהור לעבר עיר הנמל החות'ית המרכזית - אל-חודיידה.
בתגובה למצוקה הקרקעית ולכתישה האווירית, החות'ים לא נשארו במגננה סטטית, אלא פתחו בהתקפת פתע אסימטרית: מטחי טילים וכטב"מים אל הבטן הרכה של הסעודים, במטרה לייצר זעזוע תודעתי וללחוץ על ריאד לעצור את המערכה.
העתקת מרכז הכובד לדרום החוף: חוליות חות'יות ניצלו את דילול הכוחות של הקואליציה, הסתערו רגלית עם נשק קל ורקטות RPG, וכבשו את עיר הנמל אל-מוח'א ואת האי מאיון/פרים בלבו של מיצר באב אל-מנדב.
המציאות הטקטית הוכחה שוב במזה"ת: צבאות סדירים עתירי טכנולוגיה ואמל"ח יקר, כמו הצבא הסעודי, מגלים חוסר אונים מול חוליות גרילה נחושות בשטח טופוגרפי מורכב.
מיצר באב אל-מנדב ב-2026 - האם כצעקתה לכלכלה העולמית?
יש שימהרו לתאר את נפילת באב אל-מנדב כ"אסון לכלכלה העולמית". אבל אם בוחנים לעומק, המשקל הכלכלי האמיתי של המצר כיום נמוך בהרבה ממה שהיה בעבר, והנתונים מצביעים על שוק עולמי שמצליח ברובו לפעול מבלי להשתמש בו.
נתוני מעקב הספנות (כגון Kpler ו-Lloyd's List) מראים כי מתנועה היסטורית של כ-51 ספינות ומכליות ביום, היקף השיט במיצר צנח ב-50% עד 60% והתייצב על 21-25 כלי שיט ביום בלבד. צי המכליות הגדול של מדינות המערב נטש את הנתיב בכ-80%, בעוד ש"צי רפאים" ומכליות אסייתיות ממשיכים לעבור.
ענקיות הספנות העולמיות הפכו את המעקף דרך כף התקווה הטובה לברירת מחדל סדורה. תוספת של 10-14 ימי שיט מייצרת התייקרות מסוימת בעלויות התובלה, אך אינה משתקת את הסחר העולמי.
סעודיה עצמה מעבירה את עיקר הנפט שלה דרך הצינור היבשתי לנמל ינבוע במרכז הים האדום. אירופה נשענת על גז מונזל בעיקר מארה"ב ומקטר, ואילו ארה"ב עצמה היא יצואנית אנרגיה עצמאית.
סין, הודו, יפן ודרום קוריאה הן הצרכניות המרכזיות של הנפט הסעודי, והן כנראה לא תיפגענה אנושות. נפט סעודי המועמס בינבוע למזרח אסיה יכול לנוע צפונה דרך תעלת סואץ ומסביב לאפריקה.
המעקף אמנם מאריך את ההפלגה מ-24 ימים לכ-54 ימים, וזה הרבה ומייצר תחרות על זמינות מכליות, אך מדינות אסיה מתגברות את הרכש גם מרוסיה, מאיחוד האמירויות וממאגרים אסטרטגיים. סעודיה, מצדה, נאלצת להציע הנחות במחירי הנפט הרשמיים כדי לקזז ללקוחות אסייתיים את עלויות השיט המוארכות.
כך קורה שהחות'ים כבשו נכס המייצר כותרות דרמטיות, אך הכלכלה העולמית כבר פיתחה גמישות שמנעה ממנו, ומונעת ממנו גם כעת, להפוך לשאלטר עולמי חונק.
טראמפ, "ברית מכה" והחשבון מול איראן
2. קריסת המשענות החלופיות: הסכם ההגנה המשולש בין סעודיה, פקיסטן וטורקיה ("ברית מכה"), שנועד בין היתר להמחיש לארה"ב כי יש לסעודיה חלופות, התגלה (כצפוי) כמסמך הצהרתי בלבד שלא בדיוק שווה את הנייר שעליו נחתם. ואולי בכלל הוא בסך הכל היה ניסיון של טורקיה ופקיסטן ליהנות מכספה של סעודיה, כשהן אינן מתכוונות לסייע לה צבאית, וכשטורקיה מתגלה כחזקה בעיקר במילים.
3. מיקוד אסטרטגי אמריקאי בראש - באיראן גופא: ייתכן שהסירוב האמריקאי לא נובע מחולשה, אלא מסדר עדיפויות נוקשה. וושינגטון מספקת לסעודים מודיעין בלבד (וייתכן שהסיוע יורחב מעט בקרוב), תוך שמירת כל המשאבים, נושאות המטוסים והחימושים המדויקים לזירה המרכזית - איראן, בבחינת סימן מעיד לבאות. מבחינת הבית הלבן, אין טעם להסתבך בבוץ התימני כדי לטפל בזרוע, כאשר הטיפול המכריע בראש בטהרן ינטרל ממילא את החות'ים.
בשורה התחתונה, נפילת עיר הנמל אל-מוח'א ומיצר באב אל-מנדב לחות'ים מציגה את חולשתה המבצעית של סעודיה ואת היכולת האסימטרית היציבה של החות'ים, ומשפיעה בעיקר על סעודיה, שכעת מתמודדת מול מלקחיים איראניים ממזרח ומדרום.
אבל חיוני לא להציג זאת כשינוי אסטרטגי במאזן הכוחות העולמי וכתחליף להורמוז. הכלכלה העולמית פיתחה חסינות והתאימה את עצמה לעקוף את באב אל-מנדב, מזרח אסיה מוצאת נתיבי נפט חלופיים, ואילו ארה"ב מסרבת להיגרר לחזית משנית בתימן - גישה שלמעשה מוכיחה זאת.
נראה שהמערכה האמיתית לא תוכרע על חופיו של "שער הדמעות", אלא תישמר לעימות הישיר והמכריע מול המשטר בטהרן, שיתנהל בגבולותיה של איראן.
התרעות פיקוד העורף