הידעתם שבתל אביב התקיימה בשבוע שעבר, בשלהי השנה היוצאת, תחרות בינלאומית לפסנתרנים צעירים מרחבי העולם? לא שזו ידיעה מרעישה, אבל כשישבתי עם נכדתי באולם, באחד משלבי הסיום של התחרות, והאזנתי לנגנים הווירטואוזים ולתזמורת המופלאה, חשבתי לרגעים שאני כחולם. האם אני באמת בישראל? בעיר ללא הפסקה, תל אביב?
היו אלה שלוש שעות קסומות של מוזיקה קלאסית במיטבה, ניתוק מוחלט מהמציאות העגומה האופפת אותנו מכל העברים ומתקשורת המשרה על הציבור דיכאון ואימים. אירוע כזה, ספק אם כמותו יתרחש בעיר שלווה בעולם. בוודאי לא בעיצומם של לחימה על גבולות המדינה ותחת איומי השמדה ונידוי בינלאומי.
יצאנו מהקונצרט נפעמים, ברגשי התעלות. ובמה חזו עינינו בדרכנו הביתה? צמתים מוארים, מסעדות ובתי קפה גדושים במבלים, צעירים שותים ומצחקקים להנאתם, וכמובן, מגדלי העיר, חלקם עוד בבנייה, הנוסקים אל על. ממש ניו יורק בלב המזרח התיכון. כמה ימים קודם לכן בילינו רעייתי ואני בתיאטרון גשר ביפו. כל הכרטיסים נמכרו מראש, הקהל התענג על המשחק הנהדר וגדש בתום ההצגה את הרחבה המוארת. כיסא אחד לא היה פנוי במסעדות סביב. הרכבת הקלה חלפה לה בנחת, עוצרת לקלוט את המוני המבלים.
זוהי ישראל, ואם לדייק, תל אביב, באלה הימים. עיר תוססת, המשתנה כמעט ללא הכר, ורק בתי המלון לאורך החוף נראים חשוכים במקצת, מעטים התיירים בהם. גם בשעות היום העיר חיה ונושמת, רחובותיה מלאי אדם, כבישיה פקוקים במכוניות מהדגם האחרון ובאוטובוסים חשמליים ונוחים, וחוף הים נהדר ומלא במתרחצים.
האם זו התמונה רק בתל אביב? האם לא כך בשאר היישובים? במפעלים, בחקלאות? האם אין להבחין בגאווה ישראלית מסביבנו? האם אין זו ישראל, היודעת ללחום ולחיות, להתגייס ולבנות? ישראל שמדעניה מפתחים את נשק ההגנה היעיל ביותר, את התרופות למחלות קשות, את הקדמה והשגשוג? האין זו ישראל, שגם כשמיטב משאביה מוקדשים להתגוננות מפני הקמים עליה, היא יודעת בו בזמן לשגר עזרה לקולומביה, מוכת רעידת האדמה? האין זו ישראל שמוכרת אמל"ח מתקדם מתוצרתה לגרמניה וליוון?
זו ישראל שנמצאת כמטחווי קשת מבחירות כלליות שיקבעו את פני בית המחוקקים ואת הממשלה שתקום בעקבותיהן. ישראל שמנהלת חיים דמוקרטיים להפליא בלב מרחב דיקטטורי, אסלאמיסטי, ואינה זוכה על כך להוקרה כלשהי בזירה הבינלאומית. זו ישראל המתקדמת, המשגשגת, שיש בה מכל טוב הארץ, מצד אחד, ויוקר מחיה מהגבוהים בעולם, מצד שני.
אכן, יש לנו במה להתגאות, ועוד הרבה לשפר ולעשות, כנאמר במסכת אבות: "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר,ְ וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה." גמר חתימה טובה.
התרעות פיקוד העורף