החזית השמינית: כשהאויב יורה מבחוץ - ויש מי שיורה על ישראל מבפנים | ד"ר איתן לסרי

יש רגעים שבהם מדינה הנמצאת במלחמת קיום חייבת לעצור ולהישיר מבט אל המציאות: לא רק מי יורה עליה מבחוץ, אלא מי פוגע במאמץ המלחמתי שלה מבפנים. ישראל מתמודדת מול ציר טרור רצחני. מחבלים יורים על חיילים, טילים משוגרים לעבר אזרחים, ואויבינו מנהלים נגדנו מערכה צבאית ומודיעינית. אך במקביל מתנהל קרב נוסף, הרסני לא פחות: הקרב על הלגיטימציה, על דמותו של צה"ל ועל עצם הזכות של ישראל להגן על אזרחיה.  בקרב הזה, המונח הסלחני "הסברה" כבר אינו תקף.

זוהי חזית לחימה לכל דבר ועניין – החזית השמינית.  זכייתו של הסרט "נז"א" שלשום בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה היא דוגמה חמורה לכך שהמערכה הזו חצתה את כל הקווים האדומים. הסרט, שנשען על עדויות אנונימיות של ישראלים, מעלה טענות קשות נגד אופן הלחימה של צה"ל. בצה"ל כבר הגדירו טענות מרכזיות ממנו כ"שקר מוחלט". אולם כאשר גורמים ישראלים בוחרים להדהד עלילות כוזבות מעל במות בינלאומיות בזמן שחיילים מוסרים את נפשם בשדה הקרב, מדובר בפגיעה ישירה בביטחון המדינה הליכה על הקצה עד כדי פגיעה במטרות המלחמה ואף מעשה בגידה במולדת.

חציית קווים: בין ביקורת לגיטימית לפגיעה במאמץ המלחמתי

ישראל היא דמוקרטיה, ובחברה חופשית יש מקום לזכות המחאה ולביקורת פנימית. אך יש להבחין הבחנה חדה וברורה בין חופש הביטוי לבין פעילות שמשרתת במישרין את מטרות האויב בזמן לחימה. חופש הביטוי אינו מעניק פטור מאחריות לאומית ופלילית.  לציבור הישראלי ולמערכת הביטחון יש זכות וחובה לבדוק: כיצד נאספו העדויות?  האם נעשה שימוש במידע מסווג שהודלף מתוך מערכות הביטחון בניגוד לחוק? מי הם גורמי המימון והתמיכה שעמדו מאחורי יוצרי הסרט ומפיקיו?  והאם גורמים ישראלים הפכו למשתפי פעולה בתעמולת האויב?  אלו אינן שאלות פוליטיות של ימין ושמאל; אלו שאלות של קיומנו כאן לצד ביטחון לאומי, חוק וסדר.

החלטת הרמטכ"ל לבחון את הסרט, לחקור חשד לדליפת חומרים מסווגים להפקתו ולהקים צוות רב-ארגוני להתמודדות עם שקרים נגד צה"ל, היא צעד הכרחי.  אך זהו רק הצעד הראשון במידה ויתברר כי הועבר מידע ביטחוני מסווג לגורמים לא מוסמכים, או שבוצעה פעילות שנועדה לסייע למערכת התעמולה של האויב בעת מלחמה, גורמי אכיפת החוק חייבים לפעול ביד קשה. יש לחקור את יוצרי ומפיקי הסרט, למצות את הדין עד תום ולאפשר למערכת המשפט להפעיל את מלוא חומרת הענישה שמתיר החוק נגד מי שפוגע בביטחון המדינה בשעת חירום.

מחיקת ה-7 באוקטובר: מתן רוח גבית לאויב

הנזק הקשה ביותר במפעל התודעתי הזה אינו עצם הביקורת, אלא מחיקת ההקשר היסודי של המלחמה. המלחמה בעזה לא פרצה בחלל ריק. היא התחילה ב-7 באוקטובר 2023 - ביום שבו פלשו אלפי מחבלים שפלים לשטח ישראל, חטפו, היכו, טבחו, אנסו, התעללו, שרפו ושחטו אזרחים וילדים בבתיהם, וחטפו מאות ישראלים לתוך עזה בתמיכת רוב תושביה שהיללו את המעשים בגלוי. מי שמתעלם מנקודת המוצא הזו ומציג את צה"ל כמי שמנהל מדיניות נפשעת, אינו מציג "אמנות" או "עיתונות" - הוא משרת באופן ישיר את הנרטיב של חמאס.

האויב הבין מזמן שהמצלמה, התקשורת והאקדמיה במערב הן כלי נשק לכל דבר. כשאנשים מתוך החברה הישראלית מעניקים לכלים הללו תוקף וגיבוי, הם מעצימים את הלחץ הבינלאומי על ישראל, מגבילים את ידי הצבא ומסכנים באופן ישיר את חייהם של לוחמינו בשטח.

הגיע הזמן להתעורר: הקמת מערך סיכול תודעתי

ישראל אינה יכולה להמשיך להגיב בעצלתניים, לכבות שריפות ולהסתפק בהודעות דוברות. מדינה חפצת חיים חייבת לעבור ממגננה למתקפה.

כפי שצה"ל וגופי המודיעין פועלים לסיכול איומים צבאיים, כך חייבת המדינה להקים מערך לאומי למודיעין ולסיכול תודעתי תחת משרד ראש הממשלה. גוף זה יפעל לזהות מראש:  מי מפיק ומממן את קמפיינים התעמולה נגד ישראל?  באילו צינורות וגופי תקשורת מופצות העלילות?  כיצד ניתן לסכל מראש דליפות מידע ומניפולציות המכוונות לפגוע בלגיטימציה של צה"ל?  גם המערכת הפוליטית וכלי התקשורת בישראל חייבים לגלות אחריות לאומית. אמירות חסרות אחריות של נבחרי ציבור מהעבר כמו אהוד אולמרט, אהוד ברק, יאיר גולן, אפרים סנה ועוד או הדהוד טענות בלתי מאומתות בכלי תקשורת פנימיים מתורגמים מיד לאנגלית, מגיעים לבתי משפט בינלאומיים והופכים לתחמושת חיה בידי שונאי ישראל נגד לוחמינו בשטח.

סיכום: לא להפקיר את הזירה

למרות הכאב העז והרצון לפעול מיידית כנגד משתפי הפעולה הללו עם אויבנו, אין מקום למשפטי שדה או לאלימות ברחובות. החוזק הלאומי שלנו נמדד בעבודה יסודית של שלטון החוק: חקירות פליליות נחושות, שקופות וממצות נגד כל מי שעובר על החוק ומסייע לאויב בעת מלחמה.  כמובן שגורמי החוק והאכיפה חייבים לפעול בנחרצות כנגד הץתופעה ולא להכניס שיקולים אישיים או פוליטיים כדי לטרפד את חקירת האמת כפי שנוכחנו לראות באירוע האשמות השווא כנגד כח 100 והתנהלותה העבריינית של הפצרי"ת ושותפיה לעבירות שפגעו בישראל יותר מכל הכפשה אחרת נגדנו.

אפשר לנצח בשדה הקרב הטקטי - ולגלות שהפסדנו במערכה על התודעה. אפשר לשלוח את חיילינו להגן על הבית - ולגלות שבעקבות עלילות כוזבות הם חשופים לצווי מעצר בינלאומיים. החזית השמינית כבר כאן. הגיעה השעה להפסיק להתנצל, להפסיק לעבור לסדר היום מול פגיעה פנימית במטרות המלחמה, לשלב כוחות של ימין ושמאל ולהילחם על האמת ועל הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כי אין לנו ארץ אחרת.