הסרט "נז"א" (נזק אגבי) הוא למעשה עוד מאותו הדבר, עוד מבצלם ומשוברים שתיקה. עוד "תחקיר" לכאורה, עטוף באג'נדת שמאל רדיקלי בטעם Woke של אלה השונאים את ארצם, את עמם ואת עצמם. עוד סרט בסגנון "ג'נין ג'נין" המקדם את הנרטיב השקרי שהופרך כבר אין-ספור פעמים, של טבח ורצח עם. יוצרי הסרט המהוללים אפילו לא טרחו להדגיש את הטבח הנורא של 7 באוקטובר, שהוא-הוא האקט הברור והמובהק של רצח עם, והתעלמו מהקריאות רבות-השנים לרצח עם מצד חמאס, ארגון טרור נאצי השואף להשמדת ישראל.
אפשר ומותר וחייבים לבקר את מהלכי צה"ל, ואכן לא אחת התגלו חריגות שהצדיקו העמדה לדין, אלא שבניגוד לצבאות אחרים, לא רק ערביים אלא לעיתים גם מערביים, צה"ל חוקר את עצמו ומערכת המשפט אוכפת את כללי הדין הבינלאומי כשמתגלים לעיתים כשלים ופשעים. במדינה המתיימרת להיות דמוקרטיה ליברלית אף אחד אינו חסין לביקורת, ובכלל זה לוחמי צה"ל ומפקדיו, אך יש הבדל בין ביקורת מגובה באמיתות ובין השמצות פרועות.
כך, למשל, הטענה כי צה"ל אישר חיסול שהנזק האגבי שלו הוא 500 הרוגים בלתי מעורבים הופרכה לא רק על ידי הצבא, אלא אף על ידי מומחי ביטחון. כאן חשוב לציין כי בג"ץ כבר אישר בעבר בתנאים מסוימים סיכולים ממוקדים שכללו פגיעה בבלתי מעורבים באופן מידתי, והדבר אף עולה בקנה אחד עם כללי הדין הבינלאומי, אלא שמעולם לא ניתנו פקודות המאשרות פגיעה ב-500 בלתי מעורבים כפי שטענה הדמות הבלתי מזוהה המופיעה בסרט.
לכל המצקצקים הטוענים כי הביקורת מועלה טרם צפייה בסרט: מי שסבור כי יוצרי הסרט הם מגמתיים, בעלי אג'נדה אנטי-ישראלית מובהקת, אינו מחויב לצפות בו, ועם זאת, יש לצפות בסרט כשהדבר יתאפשר.
בהיאמר כל זאת, צריך לחזור למחדל ההסברה של ממשלת ישראל. לאורך כל שנות ממשלות נתניהו, הציון להסברה הישראלית היה אפס מאופס, וכך גם בעקבות אסון 7 באוקטובר. הפכנו למתגוננים ולחסרי מעש מול גל תעמולה פרו-פלסטיני. בימים האחרונים אף התברר כי מה שלא עשתה הממשלה עשו שני פרקים של הסדרה "פאודה", שהציגו את מה שבאמת התרחש ב-7 באוקטובר.
כעת, עם יציאת הסרט "נז"א", ולאחר שהסוסים כבר ברחו מהאורווה, כל שנותר למשרד החוץ הכושל הוא לנהל מלחמת מאסף מקרטעת. אולי אילו לא עסקו יועצי נתניהו בהסברה למען קטאר, היה נותר בידם זמן לקדם את ההסברה הישראלית בעולם.
חטא ההסברה הוא רק אחד מחטאיה הרבים של ממשלת נתניהו, שבראשם חטא 7 באוקטובר והפקרת תושבי הדרום. ברשימת החטאים מופיעים גם התבוסתנות אל מול חמאס, גרירת המלחמה והפקרת החטופים, הפילוג והשיסוי, ההפיכה המשטרית והמהלכים לחיסול הדמוקרטיה, ההשתמטות, היעדר המשילות, החינוך הכושל, הפגיעה בחלשים ועוד חטאים רבים. אלא שבמקום לבקש סליחה, לכפר ולומר אשמנו, טפלנו, ציערנו, תעתענו ועוד, ממשיכה קואליציית נתניהו להאשים אחרים.
התרעות פיקוד העורף