בשבוע שעבר קיבלנו מהפצצה שלא נולדה ברכת ראש השנה מבשרת רע. סבא"א פנתה למועצת הביטחון של האו"ם בתלונה נגד איראן בשל סירובה לאפשר לפקחיה בדיקת אתרים שנחשדים בהעשרת אורניום. זו לא אינדיקציה שאיראן נחפזת לייצר מחר פצצה, אלא שהתרופפות הפיקוח היא צעד ראשון במימוש הכוונה לייצר פצצה.
בישיבה חגיגית של הממשלה הורמו כוסות לרגל השנה העברית החדשה, ו"ישראל (מתפייט נתניהו) נחושה להתעמת עם ראש התמנון האיראני ולקטוע את זרועותיו, תוך שמירה על מוכנות לתקיפה בכל רגע נתון".
הבן אדם ברחוב תוהה מה זה "חסרת תקדים"? וההסבר בדרך: ארה"ב מנהלת מלחמת תשתיות, ואיראן פוגעת בבסיסים אמריקאיים באזור ובתשתיות נפט של הפרוקסי. סביר להניח שאם ישראל המשוגעת הייתה בתמונה, היא הייתה מגיבה בהפצצות שטיח בטהרן, בחיסולים אישיים ומבעירה את המזה"ת. וזו הסיבה ל-DON'T האמריקאי.
בטקסט של סבא"א למועצת הביטחון נאמר כי איראן אינה משתפת פעולה עם חקירה שמתנהלת כבר זמן רב בחשד שהפעילה עד 2003 תוכנית סודית לפיתוח נשק גרעיני. משמעות התלונה של סבא"א היא דרישה להגיב בסנקציות כוחניות, וזה לא יקרה עקב וטו סיני-רוסי.
המודיעין האמריקאי שבחן אז את חומרי הארכיון לא זז מהערכותיו שאיראן לא עסקה בפיתוח פצצה, אלא במסביב שעדיין לא נוגע ביכולת גרעינית של ממש. הערכה שתקפה עד היום. אלא שמה שקרה בשבוע שעבר הוא כאמור תלונת סבא"א ואיום סמוי שאין לנו מושג מהו.
קרבות מאסף
המציאות אומרת שהאיומים העתידיים מגיעים ויגיעו מהאוויר, ואני מניח שבאיזה גראז' או מפעלי ענק מפתחים משהו מדהים נגד האיומים העתידיים. עד שזה יקרה, לא חשוב כמה מפטמים אותנו ב"ניצחונות" כמו כיבוש רכס עלי טאהר.
בינתיים מנהלים קרבות מאסף שנועדו ליצור אווירת חירום ותדמית של מנצחים לטובת הבחירות שבפתח. עד כדי כך פועלים העיוורון או הראייה הסלקטיבית של המציאות. אנחנו מסרבים להשלים עם העובדה שחמאס הוא בן בריתם של האמריקאים, שהם חלק מהפתרון ואנחנו חלק מהבעיה, וכי המצב בגדה מקומם את העולם כולו.
התרעות פיקוד העורף