אחד הטרנדים הבולטים בעולם הספורט הוא משחק הפאדל. כולם מדברים עליו, כולם משחקים, עד כדי כך שכבר ממש קשה להשיג מגרש. אבל מעטים מבינים שפאדל הוא הרבה יותר ממשחק. הוא אנלוגיה כמעט מושלמת לעולם החדש, שבו סדר וכאוס חיים זה לצד זה ולעיתים כבר קשה לדעת מי הוא מי.
בפאדל, לעומת זאת, יש קירות. והקירות האלה משנים הכל. אתה מכה כדור חד וחזק, בטוח לחלוטין שהבאת ווינר, כבר כמעט מסתובב לחגוג, ואז קיר הזכוכית בצד השני מחזיר את הכדור בנחת למרכז המגרש. פתאום אתה זה שלא מוכן. בתוך שנייה הפכת מתוקף למתגונן. כל האינסטינקטים שפיתחנו במשך שנים בטניס המסודר מתבררים כלא מתאימים למציאות החדשה, שבה הסדר הישן מתנגש שוב ושוב בכאוס שחוזר אליך מהקיר בזוויות שלא תכננת.
דונלד טראמפ, לעומת זאת, מתנהל לא פעם כמי שמעדיף לטלטל את המערכת כדי לראות מה יקרה: מכסים שמוכרזים בפתאומיות ומרעידים שווקים, מהלכים מדיניים שמגיעים בלי הרבה הכנה, ופוסטים ברשתות החברתיות שמתפקדים כרימוני הלם דיפלומטיים ומקפיצים ממשלות ובורסות, עוד לפני שמישהו הספיק להבין מה בדיוק קרה. האיש שאמור לייצג את הסדר והיציבות הופך בעצמו למחולל הכאוס.
במישור הצבאי, צבאות סדירים, היררכיים, שפועלים לפי ספר פקודות ברור, מוצאים עצמם מול לוחמת גרילה מבוזרת, שבה כבר לא תמיד ברור איפה החזית ואיפה העורף. כולם חלק בלתי נפרד מהמלחמה.
בחינוך, המורים שאיבדו את מונופול התשובות מול הבינה המלאכותית עדיין מנסים ללמד את התלמידים את התשובות הנכונות, בזמן שאולי התפקיד החשוב באמת היום הוא בכלל ללמד אותם לשאול את השאלות הנכונות.
התקשורת הממוסדת מאבדת את המונופול על קביעת סדר היום לטובת גיבורי מקלדת, משפיענים ואלגוריתמים שמטרילים את הרשת, ולעיתים גם את דעת הקהל.
ופעם הייתה עובדה. משהו שקרה או לא קרה. אמת שאפשר להתווכח על המשמעות שלה, אבל לא על עצם קיומה. ואז נולד המושג המופלא "עובדה אלטרנטיבית". מה זה, לכל הרוחות, עובדה אלטרנטיבית? יש היום כל כך הרבה מידע, עובדות, נתונים, סרטונים, ציוצים ופרשנויות – שכבר קשה לדעת איפה נגמרת העובדה ומתחיל הסיפור שאנחנו מספרים עליה.
בסופו של דבר, הקווים המוכרים יחסית של החיים של פעם פינו את מקומם למציאות שבה הכדורים חוזרים אלינו מזוויות משונות ומפתיעות. בדיוק כמו בפאדל. ואולי זאת גם הדרך הנכונה ללמוד לחיות בעולם החדש. לא לנסות להחזיר בכוח את הטניס למגרש של הפאדל ולא להתעקש שכל מה שעבד פעם יעבוד גם עכשיו.
להבין שיש קירות. להבין שהכדור חוזר. להבין שאנחנו חיים כל הזמן על התפר שבין סדר לכאוס, וללמוד לא רק להסתדר בתוכו, אלא גם לשחק איתו. ואם אפשר, אפילו ליהנות.