בתקופתו של נתניהו ספגה תוכנית הגרעין האיראנית מכות קשות. אבל לאחר כל השנים האלה האיום לא נעלם. איראן עדיין מחזיקה ידע, תשתיות ויכולת שאי אפשר למחוק בהפצצה אחת או בקדנציה אחת. אפשר אף שהעימות הצבאי עם איראן והריגת המנהיג העליון יחזקו בטהרן את המסקנה המסוכנת ביותר: על איראן ללכת בדרכה של צפון קוריאה ולאחוז בנשק גרעיני כדי לזכות בחסינות ובהרתעה אולטימטיבית.
מנהיגות נבחנת גם בשאלה מה יקרה כשאינך עוד אוחז בהגה השלטון. על מנהיג אחראי להותיר אחריו מנגנון יעיל להמשך ההתמודדות עם האתגר, ומעל לכל – אנשים ראויים שהוכשרו לקבל לידיהם את מושכות ההנהגה. אלא שנתניהו הקריב את טיפוחה של מנהיגות עתידית לטובת ביצור מעמדו. הליכוד הפך למערכת הנשענת כולה על נתניהו, תוך הותרת חלל מנהיגותי עמוק ליום שאחרי פרישתו.
נתניהו האריך ימים על כיסא ראש הממשלה יותר מבן־גוריון, ועדיין, קשה לזהות סביבו קבוצה של אנשי ביטחון, מדיניות וממשל שהוא עצמו טיפח, העמיד במבחנים והכין לקבלת האחריות הלאומית.