במקום להדוף את השנאה בעולם, מתעבי הממשלה מספקים לה דלק | יוסי אחימאיר

דווקא בזוכרנו את 7 באוקטובר, על המבט להיות מופנה קדימה ולשאול לאן המדינה נעה. עלינו להתרפא מנגע השאננות וממחלת הפלגנות

יוסי אחימאיר צילום: אלוני מור
עקבו אחרינו
מפגינים פרו פלסטינים בצרפת | צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א'

כבר שלוש שנים מאז אותו יום ארור. שלוש שנים שאנו חיים בצילו של אותו אסון נורא, ובמלחמה מתמשכת בשבע חזיתות שסופה אינו נראה באופק. המחדל הגדול השני בתולדות המדינה, בהפרש של 50 שנה ויום: מחדל יום הכיפורים 1973 ומחדל שמחת תורה 2023. שני אסונות כבדים, שהעמידו בסכנת קיום ממשית את המדינה. שניהם יכלו להימנע אלמלא שאננות מצידנו, אי־מוכנות, זלזול באויב ובהתרעות ושקיעה באשליות על שלום והשלמה.

בקצב שבו מתעצם הגל האנטי־ישראלי בעולם, עוד ידרשו מישראל להתנצל על המתקפה הרצחנית של חמאס והטבח שביצע. אל נתפלא אם יאשימו את הממשלה ש”יזמה” את הטבח כדי לבצע “רצח עם” בערביי עזה, שרובם אינם חפים מפשעי 7 באוקטובר. למרות 7 באוקטובר במשמרת שלה, הממשלה החזיקה מעמד קדנציה שלמה – דבר נדיר בפוליטיקה הישראלית רבת־התהפוכות.

במקום אחדות על מנת להדוף את מזימת חיסולנו ואת התעמולה נגד ישראל, מספקים מתעבי הממשלה דלק למדורת השנאה בעולם. תמהני מדוע ראשי הערים הגדולות בישראל אינם משיבים אש ל”קולגה” בניו יורק, ששוב ושוב מכנה את נתניהו “האדריכל של רצח עם נורא”? האם זה משום שגם הם סולדים מראש ממשלתנו?

7 באוקטובר הארור והמלחמה גבו את חייהם של מעל 2,000 נרצחים ונופלים. מחיר דמים נורא. המשפחות והעם כולו עודם מלקקים את הפצעים. החזרה לחיי יומיום רגילים אינה מעיבה על זיכרון הרוגינו ופצועינו ועל הדאגה מפני העתיד. הקרבות לא תמו, האיומים מאיראן לא פסו, פיגועי טרור נמשכים ביבשה ובאוויר. טרור של טייס אסלאמיסט מתאבד, שניסה לרסק את מטוס הנוסעים האמירתי על 174 נוסעיו הישראלים. נס סוכות, שלא היה כמותו גם בסרטי האימה הקשוחים ביותר, היה פה, ומעל לכל – גבורת הטייס ההודי וארבעת הישראלים שמנעו את האסון הכבד.

והנה, גם ניסיון לטבח המוני זה מנוצל על ידי שונאי נתניהו למתקפה נואלת עליו. בעזות מצח כתב עיתונאי רשת 13 אביעד גליקמן כי היה זה “מחדל מטורף של ראש הממשלה, כמעט כמו 7 באוקטובר. הוא ידע שהולך להיות אירוע כזה ועדיין נתן לישראלים לעלות על הטיסה ולא מנע אותה”. דווקא בזוכרנו את 7 באוקטובר, על המבט להיות מופנה קדימה. לאן המדינה נעה – זהו הנושא שצריך לעמוד לנגד עיניהם של הבוחרים השקולים. האם להתרסקות או לנסיקה? וחשוב מכל, יש למנוע נסיגות מסוכנות משטחים שתפס צה”ל. עלינו להתרפא מנגע השאננות וממחלת הפלגנות. להיערך לאפשרות של “7 באוקטובר” בגבול ירדן הארוך והפרוץ ולאורך קו התפר. לזכור כי לא לעולם חוסן ולא לעולם נס.

תגיות:
אנטישמיות
/
שבעה באוקטובר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף