בכל מדינה דמוקרטית נורמלית, ממשלת הכישלון המכהנת בישראל הייתה מושלכת לכל הרוחות כבר בסוף אוקטובר 2023. מאז, מעבר לאסון הנורא ביותר שאירע במשמרת שלה, הממשלה הזו הוכיחה במשך שלוש שנים שאין לה זכות קיום. רשימת הכישלונות, המחדלים והבטחות השווא שלה יכולה למלא אנציקלופדיה.
אחרי כל זה, כשעם ישראל ניצב כשלושה שבועות לפני הבחירות הקריטיות ביותר בתולדות המדינה, כל בר דעת אמור לשאול את עצמו: איך זה שכמעט כל הסקרים מצביעים על תיקו בין הגושים? למציאות זו יש כמה סיבות, ביניהן העובדה שהממשלה הצמיחה עם השנים יותר מדי אינטרסנטים, שנפילתה תפגע קשות במצבם הכלכלי ובעתידם.
אין זה סוד שבשנות השלטון הרבות של הליכוד נוצרו כאן מנגנוני תקציבים, הטבות ומענקים למפלגות השלטון ולאנשי שלומן, שהפכו את גורל המדינה לעניין שולי מול האינטרסים שלהם.
לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי להבחין בכך שלגוש האופוזיציה על כל מרכיביו, שמתיימר להנהיג את המדינה, אין אסטרטגיה, קו מנחה, או אפילו סדר יום הסברתי. עניינים בוערים שהם תוצאת מחדליה של הממשלה חולפים על פני האופוזיציה ללא מענה של ממש.
ימים אלה, שבהם מציינים שלוש שנים לאסון הנורא, היו אמורים להיות הזדמנות עבור הגוש להדהוד המחדל והכישלון. אנשיו ותומכיו היו חייבים להיות ברחובות, בעצרות, לסחוף אליהם את המתלבטים. אבל כשנתניהו גורר אותם למקומות הנוחים לו, מה הפלא שמסתמן כאן תיקו. כפי שזה נראה עכשיו, הבחירות הקרובות יסתיימו בכישלון חרוץ של גוש האופוזיציה ובניצחון גדול של הקואליציה. כן, גם תיקו ייחשב להישג משמעותי של הקואליציה, שיגרור את המדינה לתקופה נוספת של ערפל וחוסר ודאות.
התרעות פיקוד העורף