צרפת למודת המהומות וההפגנות עוברת בימים אלה גל מהומות חדש, שמזכיר במידה מסוימת את מהומות מאי 1968. אלה החלו בהפגנות סטודנטים ששיתקו את צרפת והובילו לשביתה של כעשרה מיליון עובדים. מאז והרבה אירועים פקדו את צרפת, אבל בניגוד לאותן מהומות, המהומות של ימים אלה מתרחשות על בסיס אחר. האירועים משקפים במידה רבה את אירופה 2026. הגירת מוסלמים לאירופה, בעיקר מצפון אפריקה, מסוריה ומעיראק, נובעת בעיקר ממניעים אנושיים - בריחה מטבח, היעדר תנאי מחיה, קריסה כלכלית ושיעורי אבטלה גואים.
פלגים מוסלמים קיצוניים מנצלים את הנדידה הזו לביסוס הדרגתי של האסלאם באירופה. הדבר בא לביטוי בהקמת מסגדים, ביצירת קהילות סגורות ובדרישה להתנהלותן על פי חוקי השריעה. בקרב הדור השני והשלישי של המהגרים המוסלמים ניכרת נטייה לפתח זהות אסלאמית אדוקה ואף רדיקלית על אדמת אירופה, תוך הזדהות עם הרעיון של אומה מוסלמית גלובלית. תופעות אלה ניכרות בצרפת, דנמרק, שוודיה, אנגליה ובמידה מסוימת בגרמניה, בלגיה והולנד.
שיתוף הפעולה בין השמאל הקיצוני בצרפת לקבוצות מוסלמיות משמעותי במחאת התלמידים הנוכחית. רוב המהומות מתרחשות באזורים שבהם שיעור האוכלוסייה המוסלמית גבוה. בעוד גורמי ממשל ומודיעין באירופה טוענים שרוב המחאות נגד ישראל מונעות על ידי ארגונים אסלאמיסטיים ושמאל רדיקלי, חלקים במערכות המשפט, התקשורת והאקדמיה נוטים להתייחס למחאות כאל גילויים של חופש ביטוי לגיטימי.
מנגד, ארגוני ימין קיצוני באירופה מציבים את המאבק בכיבוש האסלאמי בראש סדר העדיפויות. הדבר בא לביטוי בקמפיינים להגירה של מוסלמים בחזרה לארצות מוצאם, בהצעות חוק להגבלת הגירה ולאיסור על שימוש בסמלים דתיים אסלאמיים ובהפגנות מול מסגדים. גם ממשלות שאינן ימניות החלו לאמץ מדיניות מחמירה כלפי ההגירה, אבל נראה שבלימת ההשפעה השלילית של גורמי אסלאם קיצוניים עדיין רחוקה.
התרעות פיקוד העורף