עד לאחרונה נמנע טראמפ מתמיכה מפורשת באחד המועמדים. כשהסקרים מצביעים על אפשרות ממשית להחלפת נתניהו, נדמה שהוא אינו רוצה לקחת את הסיכון. בהודעתו קשר בעצמו בין זהות ראש הממשלה בישראל ובין המשך הפעולה מול איראן: עם מנהיג אחר, טען, אמריקה תצטרך לבצע את העבודה בעצמה, והוא אינו נוטה לעשות זאת.
אני שומעת כאן מסר פשוט לישראלים: אני צריך את ביבי בכיסא טייס המשנה. זו השותפות שאני רוצה כדי להשלים את המשימה אבל ההעדפה הזאת נוגעת, לדעתי, גם לצורך של טראמפ להגן על עצם ההחלטה לצאת למלחמה. הנשיא שלא מפסיק להזכיר לנו שהוא סיים שמונה מלחמות שלח את הצבא האמריקאי למערכה אלפי קילומטרים מהבית.
הוא השקיע במלחמה מול איראן הון מדיני ואישי עצום, וכרך את תוצאותיה באמינות התחייבותו שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. זה גם לא מפתיע שוואנס נמנע מלהצטרף להודעת התמיכה. ואנס מתכוון לרוץ לנשיאות בבחירות הבאות, טראמפ רץ לפרס נובל לשלום. הוא צריך לסיים את המלחמה הזו כשהעם האיראני ומצרי הורמוז חופשיים.
גם אם איזנקוט תומך היום במלחמה, זה לא בהכרח ימנע את השימוש בדבריו כדי לנגח את ההחלטה לצאת למלחמה או לחזור להפציץ באיראן עד חיסול אופציית הגרעין האיראנית. איזנקוט יעומת שוב ושוב על ידי התקשורת האמריקאית עם הדברים שאמר.
לכן, טראמפ רוצה לצידו שותף שיסייע להמשיך את המהלך מול איראן, ולא כזה שישמש את יריביו לעצור את המהלך. עצירה של המלחמה מבחינתו היא הפסד. טראמפ צריך את נתניהו כדי לסיים את המלחמה כמנצח, ולכן הוא פונה אלינו הישראלים ואומר לנו: "אני צריך את העזרה שלכם, אני צריך את ביבי". טראמפ אולי סומך על האהדה של הישראלים אליו מלפני שנה כשביקר כאן. הוא לא מבין שאנחנו עם עם זיכרון קצר, לטוב ולרע - במיוחד כשזה מגיע למנהיגים שלנו.
התרעות פיקוד העורף